הנער בעל העיניים הירוקות חלק #5

הרגשה נעימה של יד מלטפת מעירה אותי , אני פוקחת עיניים ומסתכלת סביב .
שיער פרוע שנראה כהה בחושך נשען על החזה שלי ונושם עמוק , הנשימות שלנו שוות בקצב שלהם ואני מחייכת לעצמי . מה השעה בכלל ?
אני קמה בזהירות ויורדת לסלון , השעון מראה על רבע לשלוש , יש לי עוד קצת זמן , עוד קצת זמן איתו .
אני פותחת את המקרר לבדוק מה יש לאכול , אני מוציאה קופסת גלידת ווניל ומניחה אותה על האי הקטן במטבח , והולכת למצוא לי כפית . כל כך חם ואני מורידה את הסקיני שנשארתי לישון איתו , נשארת רק עם הטי שרט המרווחת שלי ותחתונים , הרגליים שלי יחפות על הרצפה הקרה ונהיה לי נעים לאט לאט . אני לוקחת כפית מהמדיח ומסתובבת חזרה לאי במטבח .
דמות גבוהה עומדת מאחורי האי , ומנורה הקטנה מהסלון מאירה על צד גופו , כתף רחבה, יד שרירית ושתי רגליים יציבות, עם בוקסר אדום, מסתכל עליי בפרצוף עקום .
"למה קמת ? " אני שואלת . " לא התכוונתי להעיר אותך " אני ממשיכה ומשפילה מבט .
"אני שמח שקמתי " הוא אומר ומחייך , מבטו יורד על הרגליים החשופות שלי .
הידיים שלי אוטומטית מושכות את הטי שרט למטה , אני עומדת מבוישת והולכת לאט לעבר הגלידה , לוקחת כפית מלאה בווניל ואוכלת .
"תני לי גם קצת " הוא אומר עוקף את האי ונעמד מולי . אני מעבירה אליו כפית עמוסה בגלידה ומורחת לו על הפנים וצוחקת .
"כמה בוגר אדל " הוא אומר ותופס בזרועותיי ומנשק אותי . גלידה נמרחת על שנינו ואני צוחקת .
"תפסיק ! " אני מנסה לצאת מאחיזתו אבל בלי להתאמץ אפילו הוא מעמיד אותי במקום והנשיקה רק מתעמקת יותר ויותר .
לאחר כמה דקות אנחנו מפסיקים שנינו מתנשמים ונרגעים לאט לאט .
"הגלידה תימס" אני אומרת סמוך לשפתיו היפיפיות , אני מתקרבת אליו ומנשקת לו כל חלק קטן בפנים , ומנקה ממנו את הגלידה , והוא חוזר על התהליך אחריי .
בואי נחזיר את הגלידה למקפיא ונחזור לישון " הוא אומר ולוקח את הגלידה .
אני עוזבת אותו במטבח ונכנסת לחדר האמבטיה בקומה למעלה , אני מסתכלת על עצמי במראה ופוגשת ילדה אחרת , מחייכת לעצמי , הרעמה האדומה שלי כרגיל לא מסודרת , האיפור מרוח כולו , אני שוטפת פנים ונשענת על הכיור . מה יהיה איתי ? ואיתו ? איתנו ? אני מפחדת לשאול את השאלה הזו ביני לבין עצמי . מה יהיה הלאה ?
דפיקה נשמעת בדלת ושון פותח את הדלת , ונעמד מאחורי .
המבט שלנו נפגש במראה ואנחנו מחליפים חיוך מבוייש . " בואי " הוא אומר .
אני שמה את ידי בידו ואנחנו חוזרים לחדר שלי . שנינו נשכבים במיטה , הגב שלי מופנה אליו והוא מחבק אותי , לא אכפת לי שחם ולא אכפת לי שאמא שלי חוזרת עוד כמה שעות .
"תודה שנתת לי להישאר כאן " הוא אומר אחרי כמה רגעים .
"לא היית נראה כל כך נלהב לחזור הביתה , אז.. "
"אז אני שמח שאני פה איתך עכשיו " הוא אומר ומנשק לי את השיער .

אור קטן מאיר ישר על העיניים שלי ואני מסתנוורת , מה השעה ?
אני קמה באיטיות ושומעת צעדים , אני מסתכלת לצידי, ושון יושן בשלווה ידו מחבקת את האגן שלי וכשאני נעה במקום הוא אוחז יותר חזק. " לא ! " הוא אומר חצי ישנוני .
"שון אני חושבת שאמא שלי פה ! " אני אומרת לחוצה . " תתלבש ! "
הוא קם בהתחלה לאט אבל אז מתחיל להתארגן במהירות . אני מתסכלת עליו בלחץ אבל גם בשעשוע , אסור למישהו להיות כל כך יפה .
"אני אצא מהחלון " הוא אומר ומתסכל עליי במבט שכבר למדתי לזהות . הוא מתקרב עליי בשתי צעדים מהירים ומנשק אותי כאילו הוא זקוק לזה . אני נענית לו ומחזיקה בפניו המפוסלות.
"איך תצא מהחלון שון ? " אני שואלת בזמן שהוא פותח את התריס במהירות .
"יש סורגים בחלון למטה אני אסתדר " הוא אומר ונשמע שהוא כבר חשב על התכנית הזו .
אני מתקרבת לאדן החלון ומביטה בו "להתראות " אני אומרת ומרגישה את הסומק עולה ללחיי.
"להתראות בקרוב" הוא אומר , מתכופף ומנשק לי את המצח .
הוא יוצא בזהירות , ואחרי דקה הוא כבר מתהלך בשביל מחוץ לבית שלי ומנופף לי שניה לפני שהוא נעלם בהמשך הרחוב .
הדלת בחדרי נפתחת ואמא שלי נכנסת .
"בוקר טוב אדל , איך קמת כל כך מוקדם רק תשע , ועוד ביום חופש ? " היא נראית המומה .
"ישנתי טוב אמא " אני עונה ומחייכת . היא מסובבת את ראשה לצד , כאילו לא מבינה ויוצאת מהחדר .
אני מגחחת ונזרקת חזרה למיטה , שהריח שלו עדיין מוטל עליה . אני מתגלגלת לצד שלו ומסתכלת מחוץ לחלון , להתראות שון , אני חושבת לעצמי ונרדמת שוב .