הנוקמת-פרק 2

זמן לא מועט עבר מאז נפגשו איזבל וזאק באותו ערב גשום.
תחילה הם היו מיודדים זה עם זו,אך תוך מספר שבועות החלה אהבה לפרוח בניהם.
הם התאהבו זה בזו.
איזבל הייתה נפגשת עם זאק יפה התואר בחשאי.
היא לא רצתה שהורייה ידעו כי נפגשת עימו.
אם כי גם הוא היה מהמעמד הגבוה.
כשערב אחד,כשהם מאושרים ומאוהבים עד הגג נקלעו זוג האוהבים
למפגש אכזרי לא נעים עם שודדי דרכים אכזריים.
זאק ניסה להגן על אהובתו ונלחם עם אחד מהם.
עד שזה שלף סכין ונעץ אותה בליבו.
"זאק!!!"קראה איזבל,ניגשת אליו כשהוא מגואל כולו בדם ליבו.
כאשר לפתע,אדם גבוה מאוד לבוש בשחור גבר על שני השודדים והרג אותם.
איזבל לא יכלה לראות את זהותו של האיש.
היא ראתה אדם לבוש גלימה,אך את פניו לא ראתה.
"זאק.."היא אמרה בפניו.
"..איזבל.."הוא אמר בפניה,"עלייך לעזוב ולא לחזור הנה.."
"אני לא אעזוב אותך.."היא אמרה.
"אני גוסס.."הוא אמר כשדם זב מפיו ודם רב פורץ מהפצע הפתוח,העמוק בחזהו.
"אל תעזוב אותי!!"היא קראה..
כשלפתע,ראשו נשמט.הוא מת בזרועותיה.
"זאק!!!!"נשמעה זעקתה.
כשיום לאחר מיכן נערכה הלוויה על הגבעה.
ליבה של איזבל סרב להאמין כי אהובה מת. הוא נרצח בדם קר ע"י שודדים כשניסה להגן עליה.
איזבל שמעה בעצתו וברחה מהעיר.רחוק כפי שיכלה.
היא שהתה בדרכים,שבועות,חודשים..
כשערב אחד,כשהיא בהריון מתקדם..
הגיעה איזבל למלון דרכים.
היא חיפשה עבודה,בכדיי לפרנס את התינוק שבבטנה.