הנוגדן-פרק 2

סורין שכב במיטה קודח מחום גבוה.
כאב עז אחז בגופו.הוירוס הקטלני הזה עלול להרוג אותו,ואף לגרום לו להתנהג כרוצח צמא דם.
כל אחד שיבוא במגע עם דמו יידבק בווירוס.
״אני מרגיש כאילו הדם שלי רותח בעורקים.זה כואב!״הוא נאנח,מקבל עירוי נוזלים.
הרופא נתן לו תמיסה בכדי לייצב אותו.
העיניים הבהירות שלו ברקו בצבע סגול.
ייצר ההרג איים להתנפל ולצאת החוצה ממנו.
סורין החל להזות.
אהובתו הניחה לו מעט קרח על החזה כדי לצנן אותו. אך הוא בער כמו יער שעולה באש.
כשהוא יורק דם.
״אנני..״הוא נאנח כשהיא מנגבת את אגלי הזיעה ממצחו הבוער.
״אני כאן..״היא אמרה,כידה נאחזת בידו והיא מנשקת את מצחו באהבה.
״..אני עלול להיות מסוכן..״הוא אמר בפנייה.
״..אתה לא מסוכן.״היא אמרה לו.
״אני עלול לנשוך אותך..את תמותי!״הוא קרא,״את תחלי בווירוס,כמוני.״
״..אני לא עוזבת אותך..״היא אמרה לנסיך שלה.
כאשר תהליך הגסיסה עשוי להיות ארוך ומכאיב.
זה מוות בייסורים.
סורין ידע כי אם מצבו יחמיר הוא ישקול להתאבד.
הוא יבקש מאנני אהובתו לגאול אותו מייסוריו.
״אני אמצא עבורך את הנוגדן..״היא הבטיחה לו.
״..לא!״הוא קרא..״לא אתן לך לצאת לשם לבדך!״
״אני לא יכולה לחכות שתמות..״היא בכתה בפניו.
כשבבוקר,אנני עדיין ישנה.
סורין התעורר והתלבש.
הוא החליט לצאת לבדו לתור אחר הנוגדן.
״לאן אתה חושב שאתה הולך?״שאלה אנני,״אתה חולה!״