המשך מס'2 של 'סיפור אהבה אבוד'
~לאחר יום~
גשם שוטף ירד בחוץ. ג'נט הסתכלה דרך החלון, וחשבה שראתה סוס לבן, דוהר. אך כאשר מיקדה את עיניה ראתה שזה סתם עץ שבור.
~ג'ייק~
ג'ייק ישב על מיטתו בארמון, במשך כל היום הזה, הוא חשב רק עליה. רק על… לפתע הוא הבין… הוא אפילו לה ידע את שמה ! אבל, עכשיו יורד גשם בחוץ ! הוא לא יכול ללכת לחפש אותה…
"הכל בסדר בן?" שאל המלך פרסי את בנו ג'ייק. "אני חושב שאני מאוהב…" ענה ג'ייק והמשיך להביט בחלון, "באיזה נסיכה?" שאל אביו, "לא בנסיכה אבא, בנערה יפיפה מהעירה…" המלך חייך. "אתה יודע," אמר, "גם אמא שלך הייתה פשוטת עם בהתחלה… אבל כאשר ראיתי אותה, ידיעתי שהיא האת, האחת שתחייה איתי לנצח." "איפה היא גרה?" שאל המלך פרסי, "מעבר לגבעה," ענה ג'ייק בחלומיות. "ומה שמה?" "זה הדבר ששכחתי לשאול אותה אבא." ענה ג'ייק והסתכל לאביו בעיניים. ג'ייק קם והכל להתהלך בערמון.
תגובות (2)
וכן אני יודעת שזה קצר מאוד !! אני אמשיך לכתוב במחברת וגם במחשב ;) ♥ שבתשלום !
*ארמון