המשך הסיפור שלי מנתב"ג לניו יורק

ג'ורג' נכנס גם הוא להתקלח כשהוא מבקש סליחה מאוריתי ואמה.

"מאמי שאלה אוריתי מה דעתך על ג'ורג'"??? "אני מאושרת בשבילך מתוקה שלי, נראה לי שהגבר הזה יוביל אותך תמיד לחיים היפים לחיים הנוחים ומה עוד צריכה אמא לאחל לבתה?? חיים יפים ואהבה לאורכם".

"תודה מאמי גם אני אכנס להתקלח ולהתרענן כי אנו נוסכים מיד למסעדה לחגוג את הגעתך לניו יורק לדוד סם"….

יעל נותרה בגפה כשהיא מאושרת ממה שקורה בחייה של בתה היחידה ואי אפשר היה שלא תוזיל דימעה כאשר היא משחזרת כיצד היו יכולים להיראות חייה אך זהו שהם לא – חייה שונו לרעתה וזאת לא בגללה.

כעבר כמה דקות יצאו שניהם יפים, מצוחצחים ומתוקים , ונסעו לעבר המסעדה אשר ג'ורג' דאג להזמין שולחן מראש.

הנסיעה ארכה כמחצית השעה ואז הגיעו למסעדה אשר כבר מבחוץ אפשר היה להבחין שמדובר בסטייל גבוה.

השומר שעמד בדלת הכניסה קיבל את ג'ורג' ואורית בחיוך רחב ואיחל להם ארוחה נעימה.

ג'ורג' שלשל לכיסו תשר רציני ואף נתן לו את מפתחות האוטו שיחנה אותו במגרש החנייה.

שלושתם נכנסו פנימה כאשר רב המלצרים ניגש מיד אליהם לחץ בשמחה את ידו של ג'ורג' ואת הגברות הוא קידם בברכה חמה ומיד הוביל אותם לשולחן.

"ואוו אמרה יעל מסעדה על רמה ואתם מוכרים כאן נכון חייכה בשמחה"

"אנחנו נפגשים עם חברים וחברות לעיתים די קרובות כאן במסעדה הזו ואכן אנו מוכרים אמרה אורית לאמה.

ג'ורג' פנה ליעל ואמר לה כי יש להם בשורה נעימה לבשר לה אשר לבטח תשמח אותה.

המשך יבוא