המקובל והחנונית פרק 1

פרק 1:
"היי קובי,מה קורה אחי?." אמר חברו וטפח בכתפו
קובי הוא אחד מילדים המקובלים לא רק בכיתה אלא בכל בית הספר.הוא משחק כדורסל וכדורגל וניצח באליפות הארץ בקפיצה לגובה.כל הבנות מטורפות עליו,רצות מכל עבר רק בשביל שהוא יסתכל עליהם עם העיניים הירוקות שלו.לקובי אין חברה.הוא פנוי,לכן זה גורם להרבה מריבות בין כל הבנות עליו.
"הכל טוב,כמה זמן לא ראיתי אותך." אמר קובי
"כן,הייתי בפריז.אתה לא מאמין כמה מדהים ויפה שם.זה היה שווה את הטיסה,אתה יודע שיש לי בחילות בטיסות נכון?."
חברו של קובי הוא החבר הכי טוב שלו.קוראים לו נדב.הוא גם מקובל ואוהב בנות עם חצאיות קצרות מאוד.
"כן,סיפרתה לי.שמח שנהנתה,חבל שאני לא יכול לנסוע לפריז.טוב נו אולי בעתיד." אמר קובי בחיוך
"ברור שכן.קודם תמצא לך מישהיא,שזה לא ניראת לי בעיה.אחרי הכל כל הבנות משוגעות אליך."
"כן…"
"טוב בוא נלך לכיתה,אני לא רוצה בעיות עם המורה אחרי שרק חזרתי."
קובי ונדב נכנסו לתוך הכיתה והתיישבו בכיסהם.הם היו הראשונים שהיו בכיתה,כל השאר תמיד באים דקה לפני הצלצול.
"איזה מבאס לחזור שוב לבית הספר." אמר נדב ונאנח
קובי לא אמר כלום.הוא היה עסוק בלחשוב על הפברואר 14,יום האהבה.
"נדב?." שאל קובי והסתכל על חברו שהיה עסוק בלבדוק עם יש מסטיקים מאחורי השולחן
"מה?."
"מה אתה מתכוון לעשות בפברואר 14?."
"מה אני אמור לעשות?." שאל נדבר והרים את גבו הימנית למעלה
"אני לא יודע.זה יום האהבה,אז אתה לא מתכוון..לתת למישהיא שוקולדים או לכתוב לה מיכתב אהבה או משהוא?." שאל קובי במבוכה
"אני..רגע,אל תגיד לי שאתה מעוניין במישהיא ואתה מיתכוון להציע לה חברות." אמר נדב וקם מכיסאו נרגש לדעת במי חברו מעוניין
"אולי…אז מה אתה.." קובי לא סיים את דברו כי נדב קטע אותו
"מי זאת,מי?זאת אדווה?קארין?אני יודע!,זאת קטיה.ידעתי שקורה בינכם משהוא.לך תציע לה חברות,היא בטוח תסכים,אחרי הכל היא רצתה לפתוח מועדון מעריצים על שמך." אמר נדב בקול חזק
"שקט,עוד יחשבו שזה נכון." אמר קובי וניסה להרגיע את נדב
"אז זאת לא קטיה או אף אחד ממי שאמרתי?." שאל נדב והיסתכל על חברו שגילגל עיניים
"אז מי זאת?אתה חייב לספר לי.אתה הורג אותי מסקרנות." אמר נדב בקול חזק
"שש..טוב טוב אני אספר לך.אבל אל תצחק או תצעק,אחרת אני אספר לכולם שאתה בטיול,נכנסתה למקלחות של הבנות."
"שלא תעז." אמר נדב בקול מזהיר
"אז שום מילה לאף אחד,אוקיי?."
"בסדר.תספר כבר,נו."
"זאת יעל."
נהיה שקט בכיתה במשך דקה שלמה עד ש..
"יעל?הילדה החנונית שבכיתה שלנו?בה אתה מעוניין?.היא כל הזמן שקטה,החברות שלה הם כמוה בדיוק,והיא נראת משעממת בטירוף." אמר נדב בלחש אבל טיפה בחוזקה
"אז מה שהיא חנונית?..חוץ מזה היא נראת מעניינת,וזה שהיא שקטה,גורם לי עוד יותר לדעת עליה,אפילו אם בשבילך זה נשמע מוזר." אמר קובי בכעס
"טוב טוב אחי תירגע.פשוט..אף פעם לא חשבתי שדבר כזה יקרה.חשבתי שתהיה עם קטיה או קארין או מישהיא שאתה יודע,פתוחות מאוד." אמר נדב בקול מתנצל
"כן..יותר מדי פתוחות.אם הם היו כמו למשל מישל פתוחות אבל לא פותחות את הרגליים,עם אתה מבין מה אני אומר,אז זה היה משהוא אחר."
כולם לפתע נכנסו לכיתה.כשהם ראו את קובי ונדב,הבנות רצו אליהם והתחילו לדבר איתם.כל הבנות חוץ מהבנות שאחרים קוראים להם מגה חנוניות.
קובי סובב את ראשו והסתכל על האחת שיושבת מאחוריו.הילדה שהוא אוהב ומקווה שהיא האחת שתהיה שלו בסוף.