המקובלים והלא מקובלים – פרק 44

-בחצר ביה"ס-
הם יצאו החוצה לשאוף אוויר,הם התיישבו על אחד הספסלים שם בחוץ.
לולה:"אז עכשיו אתה זוכר הכול ואפילו לא מבולבל בשום פרט?" בדקה אותו.
פרנקו:"זהו עכשיו אני אותו פרנקו..אין בי שום דבר מיוחד" אמר והם צחקקו.
לולה:"פרנקו אני…." אמרה באי נוחות.
פרנקו:"אני יודע.." אמר בחיוך.
לולה:"מה אתה יודע?" רצתה לבדוק אם הם מותאמים.
פרנקו:"אם תשאלי אותי מה אני מרגיש עכשיו…אני לא יודע מה לומר לך…אבל זה מוזר כי אני מרגיש ריקנות,עכשיו שנזכרתי בהכול,זה משנה את המציאות,ואני מבין שהיינו חברים,ואת היית נורא טובה כלפיי שלא עצרת אותי ונתת לי להיזכר לבד,לא כול בת הייתה מסכימה לזה,את יודעת לצאת איתי" אמר לה מה הוא מרגיש.
לולה:"אל תקרא לי כפרייה עם יש מישהי בעולם שלא רוצה אותך" אמרה ושתיהם צחקו.
פרנקו:"אני אף פעם לא קורא לך כפרייה" הביט בעיניה.
לולה:"זה נחמד מצידך,כי..אני כבר רגילה לכינוי הזה שהדביקו לי" אמר בצער.
פרנקו:"אני לא שופט אנשים לפי מה שהם,אלא לפי מי שהם,ואת ממש לא כזאת…" אמר בחוכמה.
לולה:"כזאת מה?" שאלה אותו.
פרנקו:"בורה.או טיפשה…את חכמה ואוהבת ותומכת וידידה טובה שלא יודע אם הייתי מוצא עוד כמוך.את מיוחדת לולה,ואל תיתני לאף אחד לומר לך אחרת" הסביר לה.
לולה*:"אם רק היית יודע מה חברה שלך אומרת לי" חשבה לעצמה.
פרנקו:"את פה?" שאל אותה והיא התנערה ממחשבותיה.
לולה:"כן אני פה" אמרה בחיוך.
פרנקו:"אז הכול בסדר בינינו?" שאל אותה.
לולה:"כן הכול בסדר,אנחנו ידידים" אמרה והוא חיבק אותה.
פרנקו:"רציתי להתייעץ איתך בקשר למשהו…" פנה אליה.
לולה:"דבר,אני מקשיבה" אמרה כאוזן קשבת.
פרנקו:"בתקופה האחרונה לינדה סבלה בגללי וחשבתי לפנק אותה קצת…לעשות לה משהו רומנטי..משהו שיוכיח לה שאני עוד עדיין פה,איתה,אוהב אותה" ביקש ממנה עזרה והיא נפגעה מחשיפת הרגשות שלו בפניה.
לולה:"אם אתה שואל אותי…קח אותה לים…לארוחת ערב…זה המקום הכי רומנטי שיכול להיות" אמרה בחיוך מוקסם מהמחשבה על כך.
פרנקו:"תודה לולה,אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך" אמר כשחיבק אותה חיבוק ידידותי שוב.
-בחדר של אלגרה מגי ולולה-
אלגרה ומתיאס ישבו מחובקים ולידם מלודי ותומס גם כך.
מגי נכנסה לחדר מופתעת.
מגי:"שלום לזוגות האוהבים,אני רואה שהשלמתם" אמרה בחיוך.
אלגרה:"כן,למה לריב שאפשר לאהוב?" אמרה בחיוך ומתיאס נתן לה נשיקה קטנה בפה.
מגי:"מתיאס,מה עם אנחל?מה..הוא לא בא להתנצל?" שאלה בתדהמה ובאכזבה.
מתיאס:"למען האמת…הוא מחכה לך בקומה למעלה,לכי לדבר איתו" הודיע לה.
אלגרה:"בהצלחה אמיגה הלוואי שתשלימו" איחלה לה מזל.
תומס:"מעניין איך היא תקבל את זה" אמר בעצב.
מלודי:"מסכנה" אמרה בצער כשתומס חיבק אותה.
-מגי עלתה למעלה בהתרגשות להשלים עם אהובה-
אנחל עמד שם,מחכה לה,מעורער כולו בהחלטות שלו,הוא שתק,היה קר רוח,אף חיוך לא עלה לו באותו רגע על הפנים.
מגי:"אהובי" אמרה בחיוך שנגשה לחבקו אך הוא עצר את החיבוק,מגי הבינה שמשהו לא בסדר.
מגי:"מה קרה?הכול בסדר?" שאלה אותו בחשש.
אנחל:"שבי,אנחנו צריכים לדבר" הורה לה לשבת והיא התיישבה.
מגי:"אני מקשיבה" אמרה בשקט.
אנחל:"מגי..אני רוצה להגיד לך משהו נורא חשוב,אבל לפני זה,אני חייב לציין שאני אוהב אותך מאוד ואת יקרה לי ואני לא רוצה שתיפגעי" החל בפתיחה הזו ומגי הבינה כבר לאן הוא חותר.
מגי:"אוקי,דבר אנחל,אני לא נפגעת" אמרה באכזבה.
אנחל:"אני חייב להיות כנה איתך,מהרגע שהתחלנו להיות חברים,אני חיבבתי אותך,אבל לא אהבתי אותך ברמות מטורפות,אבל אמרתי שאני ייתן לך סיכוי,אני ייתן לך צ'אנס אני ינסה אולי בעזרתך לשכוח מישהי שנורא אהבתי,אבל לצערי זה לא עזר…שום דבר ברגש שלי לא השתנה כלפייך" המשיך לומר לה.
מגי:"את מי נורא אהבת?" היה לה חשוב לדעת.
אנחל:"מה זה משנה?" ניסה להעביר נושא.
מגי:"אנחל!" העירה לו "אם אתה רוצה להיות כנה,לך על זה עד הסוף" ביקשה ממנו.
אנחל:"אוקי,את צודקת,אני מאוהב נואשות בלינדה" דיבר איתה בכנות והיא הייתה בהלם.
מגי:"כמה צפוי" אמרה "בפליאה".
אנחל:"אני נורא מצטער מגי,אני לא רציתי לפגוע בך,אבל תחשבי על זה אם הייתי נשאר איתך,הייתי פוגע בך עוד יותר,אני לא מרגיש אלייך את אותו הדבר כמו שאני מרגיש ללינדה,אז החלטתי שצריכים לגמור את הקשר הזה" הודיע לה.
מגי:"מה קרה נהיית מפורסם אז הסתנוורת?אני כבר לא מספיק טובה בשבילך?" אמרה בציניות פגועה.
אנחל:"זה בכלל לא קשור לפרסום,את יודעת טוב מאוד שזה לא מזיז לי,אני בן אדם עם מוסר,אני בן אדם ישר ואני לא רוצה לפגוע בך" התרגז מההטחות שלה.
-למטה-
שמעו כול מילה למטה,החברים היו עצובים לשמוע אותם מתווכחים ונפרדים.
אלגרה:"למה לא סיפרת לי?" הסתובבה למתיאס בכעס.
מתיאס:"אני ידעתי שאת תספרי את זה למגי ואנחל רצה לומר לה את זה בעצמו" הסביר לה.
אלגרה:"הוא כזה זבל,הוא אפס חסר תועלת אנחל הזה" התעצבנה נורא על מה שעולל לחברתה.
מלודי:"יש משהו שמגי צריכה לדעת" אמרה בנחישות ועלתה למעלה לעברם.
-למעלה-
מגי:"אהה,אז עכשיו אתה בן אדם ישר?" אמר בציניות.
אנחל:"כן אני בן אדם ישר!" צעק עליה.
מלודי:"אתה בטוח?" אמרה נשענת על הקיר והם הסתובבו וראו אותה.
אנחל:"ברור שאני בטוח" הסביר לה.
מלודי התקרבה אליהם.
מלודי:"אם אתה כול כך ישר…אז למה בזמן שהייתם חברים התנשקת עם לינדה?" חשפה את האמת בפניהם.
אנחל:"מה?מאיפה את יודעת על זה?" שאל אותה מופתע.
מגי:"כולם יודעים על זה חוץ ממני" אמרה בעצב.
אנחל:"תעני לי!" דרש ממלודי.
מלודי:"כול מה שקורה ללינדה אני יודעת,כבר ששכחת שאנחנו חברות הכי טובות?" רעננה את זכרונו.
אנחל:"מגי…אני התכוונתי לספר לך" ניסה להתנצל.
מגי:"עלק בן אדם ישר!את השטויות האלו תספר לחברה הבאה שלך!אם בכלל תהיה לך!" אמרה בציניות ,ירדה למטה ויצאה מהחדר בכעס בעוד אנחל מסתכל על מלודי במבט זועף.
תומס:"אהובתי,עשית את הדבר הנכון!" צעק לה מלמטה והיא חייכה חיוך ערמומי.
מלודי:"שמעת?" אמרה בחיוך מנצח ואנחל נאנח ונזרק על הספה שהייתה שם.
-במסדרונות-
הוא ראה את לינדה עוברת במסדרון,היא ראתה אותו מתכוון לכיוונם אף אחד לא הוציא מילה מפיו.
היא לא רצתה לקבל שוב יחס מגעיל ממנו,אז היא העדיפה להתעלם ממנו ולהמשיך ללכת,נקודת המפגש שלהם הגיעה,היא ניסתה לפנות שמאלה והוא פנה גם,היא ניסתה לפנות ימינה והוא פנה גם כן,הוא חסם את דרכה.
לא היה לה סבלנות למשחקים המטומטמים שלו והיא הדפה אותו הצידה והמשיכה ללכת.
פרנקו:"חכי!" קרא לה והיא הסתובבה.
לינדה:"מה?" שאלה בחוסר חשק לדבר איתו.
פרנקו:"אני צריך לומר לך משהו" אמר לה והיא התקרבה עוד קצת אליו.
לינדה:"דבר מהר אין לי את כול היום!" אמרה בעצבים.
פרנקו:"אני נזכרתי!" אמר בחיוך "נזכרתי בהכול,אני יודע שאת חברה שלי!" אמר וחיוך קטן עלה בקושי על פניה.
פרנקו:"את לא שמחה?" שאל אותה מופתע.
לינדה:"בתקופה האחרונה כול פעם ששמחתי מבשורה מסוימת,קיבלתי שנייה אחריה בשורה רעה,אז אני כבר לא יודעת מה הבשורה הרעה הפעם" אמרה מניסיון.
פרנקו:"אז זהו…שהפעם אין" הסביר לה.
לינדה:"ואו!איזה מזל יש לי!" אמרה בציניות והמשיכה ללכת,הוא תפס את ידה וסובב אותה אליו.
פרנקו:"אני מבטיח לפצות אותך,על כול הזמן שלא היינו ביחד" לחש לה.
לינדה:"מה אתה כבר מתכוון לעשות?" שאלה מסוקרנת.
פרנקו:"את עוד תיראי" אמר בהפתעה.
לינדה:"אני עוד יראה" אמרה בתקווה ולפני שהספיקה להבין פרנקו טרף ממנה נשיקה והמשיך ללכת משם.