המקובלים והלא מקובלים – פרק 31

-למחרת,בקפיטריית ביה"ס-
הוא ישב שם ונעץ בה מבטים מרוב עצבים היא קמה והלכה אך הוא עצר בעדה.
פרנקו:"לאן את הולכת?" תפס אותה.
לולה:"למקום כמה שיותר רחוק ממך!" אמרה נסערת והמשיכה ללכת אך הוא החזיק בה.
פרנקו:"למה?עשיתי משהו?" לא הבין.
לולה:"פרנקו די,תניח לי..באמת מה אתה רוצה ממני?מה אני עוד נושא ללעג שלך?לא מספיק שכולם פה יורדים עליי?על "הכפרייה"?" אמרה בעצבנות.
פרנקו:"אני לא מבין מה אני קשור לזה?עוד לא ירדתי עלייך,הדבר היחיד שעשיתי לך היה…היה לנשק אותך" אמר ברוך.
לולה:"אני לא יתפלא אם גם בזה את לועג עליי" אמרה בצביעות.
פרנקו:"חס וחלילה,אני לא בן אדם כזה,אני לא מסוגל לזה" ניקה את שמו.
לולה:"אני ראיתי כבר למה אתה מסוגל" הזהירה אותו.
פרנקו:"אה כן?למה אני מסוגל?" אמר בילדותיות.
לולה:"אתה מסוגל לבגוד בחברה שלך!וגם בחברים שלך!" צעקה את זה.
פרנקו:"במי בדיוק?" לא הבין.
לולה:"בלינדה,ובאנחל ומתיאס,כולנו ראית מה עשית להם..ואני בעצמי עזרתי לך לבגוד בלינדה,וגם אם אנחנו לא חברות אני לא בן אדם כזה,אני לא ישתף אם זה פעולה,אני לא פושעת ולא בוגדת" הצהירה בפניו.
פרנקו:"זה מה שאת חושבת?שאני בוגד?" שאל אותה בכנות.
לולה:"כן" ענתה לו.
פרנקו:"אז למה את מתנשקת עם "הבוגד" הזה?" שאל אותה והיא שתקה.
לאחר כמה שניות היא ענתה.
לולה:"זאת הייתה טעות אוקי?להזכיר לך מי התחיל מבין שנינו?די פרנקו תחזור ללינדה אני ואתה זה לא מתאים" הרחיקה אותו במילותיה.
פרנקו:"זאת הבעיה שלך?בגלל זה את ככה?בגללה?" שאל אותה.
לולה:"ככה אתה קורא לחברה שלך?"בעיה?"ודרך אגב היא גם הבעיה שלך לא רק שלי.." הודיעה לו.
פרנקו:"את צודקת" הודה בטעות.
לולה:"באמת?אני רואה שהתפקחת!התרנגול סוף,סוף הטיל ביצה" מלמלה לה משפט כפרי.
פרנקו:"בכול אופן,זאת הייתה טעות,די,בואי נעזוב אחד את השני,לי יש חברה מהממת,אני מאושר,אני בקבוצה,יש לי חברים,אני לא צריך אותך,אני לא מאמין שזה קרה לי איתך,הרי את כפרייה ואני זה ליגה,את לא בליגה שלי,חחח,את אפילו לא ברשימה להיכנס לליגה" פגע בה ממש וכשפגע בה שכנע את עצמו לחזור לשגרה שלו ולשכוח ממה שקרה.
באותו רגע ללולה ירד כול הביטחון העצמי שצברה בזמן האחרון והיא חזרה להיות "החמאה" הביישנית או יותר נכון הסמרטוט של השכבה.
לולה יצאה משם בשקט,נותרה בלי מילים בפיה.
-כעבור שעה,בכיתה-
כול התלמידים התכוננו לשיעור ודיברו זו עם זו,אלגרה ומתיאס השתיקו לדקה את כולם והתכוננו לבשר להם הודעה חשובה.
אלגרה:"טוב כולם,תקשיבו..לי ולמתיאס יש משהו חשוב נורא להודיע לכם:אנחנו זוג!!" צרחה באושר וכולם מחאו כפיים.
מגי:"אמיגה מזל טוב..אני כול כך שמחה בשבילך" חיבקה אותה באושר.
לולה:"מזל טוב אמיגה" חיבקה אותה.
אלגרה:"תודה,תודה לכם שהייתם איתי וייעצתם לי ותמיד עזרתם לי בנושא הזה,אם אני חברה שלו היום זה רק בזכותכם!" התחבקו באושר חיבוק משולש.
אנחל:"מזל טוב אחי!!" טפח לו על הגב.
כשלפתע נשמעה הודעה מרמקולי ביה"ס,כולם השתתקו והקשיבו:
"שלום שלום כולם,טוב היוש(:
מדברת לאלי,מנהיגת המעודדות,
יש לי 3 הודעות,2 שמחות,ואחת עצובה.
טוב אז כמו שכולכם שמעתם,מקודם אנחל היה תפוס לפרחה הזאת ועכשיו גם מתיאס תפוס אוף!!!!!!!!!!
(בכיתה:מגי ואלגרה רוצות לרצוח את לאלי)
ועכשיו להודעות השמחות.
1.נחשו מי חוזר לקבוצה?אנחל ומתיאס! והכול בזכותנו המעודדות!!
(בכיתה:פרנקו ותומס רוצים לרצוח את אנחל ומתיאס)
2.אנחל ומתיאס האלילים שלנו הולכים לככב בטלנובלה לצד הכוכבות הלוהטת ביותר:אמיליה ויקטוריו !!! הולך להיות חם!!!!!
ביוש (:"
-בכיתה-
אלגרה ומגי מתקרבות אליהם "בחיוך" זועם.
אלגרה+מגי:"מזה צריך להיות?!?!" צרחו ומתיאס ואנחל לא ידעו מה לעשות וגמגמו.
אנחל+מתיאס:"אה….הפתעה!!!!" ניסו להתחמק.
-כעבור כמה דקות שניהם ישבו על השולחנות שלהם מלטפים את הלחי שעוד עדיין כואבת מהסטירה שקיבלו,כשהבנות?לא מדברות איתם.
אנחל:"אחי,אכלנו אותה!" אמר כשהוא משפשף את הכאב בלחי.
מתיאס:"ממש מחיר התהילה!" אמר בצביעות והשתיים ניסו לגחך אך נכשלו,הם לא יכלו להזיז את הלחיים וגם לא רצוי להם להזיז את הלחי בזמן הקרוב.
-בחדר של פרנקו-
הוא הלך לכיוון השידה שלו,כדי לשים את האפטרשייב שלו,ולפתע שם לב במעטפה,הוא נזכר במעטפה שלולה אתמול מסרה לו,הוא הסתקרן נורא ופתח אותה.
"היי אהוב שלי.
אני כותבת לך מחדר העבודה שלי,אני מתגעגעת אלייך נורא פרנקו.אני יודעת שזה לא הדרך ושנהוג לבוא ולבקר ולדבר איתך פנים מול פנים,ובכלל,אני לא אישה של מכתבים אבל הפעם לא יכולתי.אני פשוט לא מסוגלת.
אתה יודע אני מאוד בודדה בזמן האחרון,מאז שאני ואבא שלך התגרשנו,אני לא מוצאת את עצמי בבואנוס איירס,ולכן אני החלטתי לטוס.אני טסה לארה"ב אני מאמינה ששם אני יכולה להתאהב מחדש,להכיר את עצמי יותר,להשקיע בעצמי יותר,לפתח את הקריירה שלי.

אני אוהבת אותך מאוד ילד שלי,תמיד גידלתי אותך בחום ובאהבה ולא החסרתי ממך דבר,המפתח הכי חשוב לגידול ילדים הוא כנות,ותמיד הייתי איתך כנה.
אולי לא תמיד,אני נוסעת כדי לשחרר את עצמי,ואם אני רוצה לשחרר את עצמי אני צריכה לשחרר ממני סוד גדול מאוד.אני מאמינה שאתה מספיק גדול בשביל להבין אותי,ואת ההשלכות של זה,אני סומכת עלייך,יש משהו שאתה צריך לדעת.
פרנקו,אתה לא הבן שלי,אתה מאומץ…
אתה מבין?פעם כשהייתי צעירה לא חשבתי על ההשלכות של זה..ושל מה שהולך לקרות לך בעתיד,פשוט עשיתי מעשים העזתי.אפילו אבא שלך לא יודע שאתה מאומץ רק אני ואני לא יכולה לשמור את זה יותר בפנים.כשהייתי צעירה ורק לא מזמן התחתנתי עם אבא שלך,ניסינו להביא ילד לעולם,ופעם אחת שהלכתי לגניקולוג,הוא בישר לי שאני עקרה ושאני לא יכולה להביא ילדים לעולם (פה באה התשובה לשאלה שלך למה תמיד לא היו לך אחים),בכול אופן,אני ידעתי שאם אני לא יביא ילד לעולם אבא שלך יזרוק אותי לרחוב ולא היה לי כלום מלבדו,היא לו כסף ומעמד וכול כך רציתי את זה היום אני מבינה שזה כבר לא חשוב,הוא היה עוזב אותי,אז הלכתי לבית יתומים ואימצתי אותך משם,היית רק בן שבוע,בכול זאת היית כול כך יפה,לא היה לך שם.ההורים הביולוגיים שלך שמו אותך שם ממש אחרי שנולדת,והשאירו את הזכות הזאת לי,אני לא יודעת דבר עליהם..רק שהם מאיזה כפר ואני לא זוכרת את השם שלו,שיקרתי לאבא שלך שאני בהיריון בזמן שהוא היה בחו"ל ככה שהוא לא היה יכול לראות אם אני משקרת או לא,גם "בלידה" הוא לא נכח ולכן כשהוא באה שבוע וחצי אחרי "הלידה" שלי זה הסתדר לי בול,המזל שלך שאתה דומה כול כך לאימא שלך,לי.

אני יודעת שאתה תכעס עליי מאוד,אבל עדיף לספר לך עכשיו מאשר לעולם לא,ותאמין לי אני יודעת מה ההשלכות של זה,אני יודעת שיש סיכוי גדול שלא תדבר איתי יותר אני מכירה אותך הרי אני אימא שלך,אני רוצה שתדע שאני לא מתחרטת לרגע על כלום הענקת לי אושר רב,אני אוהבת אותך כל כך בן שלי.

שלך באהבה רבה,
קנדלה אימך."