המקובלים והלא מקובלים – פרק 26

-ערב,בביה"ס-
לינדה:"לא!אין מצב שאני מאמינה לזה!זה מטורף,נו!" התכחשה למציאות.
אנחל:"אבל זה נכון!" ניסה להסביר לה.
לינדה:"חחח,אתה רוצה להגיד לי שעכשיו אתה ומתיאס סוג של 'סלב'?" גיחכה.
אנחל:"משהו כזה.." אמר לה.
לינדה:"יום אחד בבית הספר אני לא פה,והם כבר נהיים לי בריטני ספירס!" אמרה בציניות.
מגי נכנסה בדיוק לחדר שלו ושל מתיאס.
מגי:"אוו..אל תיקחי את זה קשה מאמי" אמרה בציניות והתיישבה על אנחל.
מגי:"כל כך קשה לך להפנים את זה שאת לא מרכז העולם?" התגרתה בה.
לינדה:"מגי תתחילי להרגיע את עצמך כי אני באתי בטוב" התחממה עלייה מאוד.
מגי:"כן,ממתי את בדיוק באה בטוב?" נשמע לה מוזר.
לינדה:"סליחה?לא ידעתי שפתחנו פה משרד חקירות" החזירה לה.
אנחל:"טוב די!" השתיק אותם.
לינדה:"טוב אנחל אני הולכת שיהיה לך ולמתיאס בהצלחה!" איחלה לו מזל.
אנחל:"תודה לינדה" חייך אליה.
מגי:"אל תהיה כל כך עיוור!" לא האמינה לזה.
אנחל:"למה את מתכוונת?" לא הבין אותה.
מגי:"זה כול כך ברור שיש לה פה כוונות נסתרות למה שהיא תאחל לך בהצלחה עם הפרסום?שכחת כבר מה היא והחברים שלה עוללו לנו רק לפני כמה ימים?" נזפה בו.
לינדה:"זה שאני מסוכסכת איתו לא ימנע ממני להפסיק להיות בן אדם עם רגשות,לפעמים צריך לשים את הריבים ובצד ולהיות בן אדם!" צעקה עלייה.
מגי:"אבל את לא בן אדם!אין לך רגשות!" צעקה עלייה עוד יותר חזק.
אנחל:"מגי,מספיק!!!" צרח עלייה בכעס."עכשיו עברת כול גבול!!!" אמר עצבני ויצא משם בכעס כאשר הוא טורק את הדלת.
לינדה:"אתם כול כך לא תחזיקו מעמד" אמרה בשוויצריות ויצאה משם בחיוך מנצח.
-במסדרון-
פרנקו:"נו?" שאל אותה בחוסר סבלנות.
לינדה:"נו מה?" לא הבינה.
פרנקו:"סבתא שלי.מה ניראה לך?מה הצלחת לברר?למה הם מפורסמים?" ניסה להבין.
לינדה:"בגלל התקרית שקרתה במגרש עם המגבות גילו את הגוף המדהים שלהם ועכשיו הם סוג של דוגמני נוער שכול בת הייתה רוצה,כרגיל" אמרה בשעמום.
פרנקו:"זה לא מלהיב אותך בכלל?" לא הבין אותה.
לינדה:"לא,בחייך אני מכירה את מתיאס ואנחל מספיק זמן בשביל להבין שאין בהם שום דבר יפה,אתה הרבה יותר מושך בעיניי.." קרצה לו.
לינדה:"רק לא הבנתי דבר אחד…" החלה לומר.
פרנקו:"מה לא הבנת?" שאל אותה.
לינדה:"אם הפרסום שלהם כל כך עניין אותך,למה אתה לא הלכת לחדר שלהם וביררת מה העניין?" הסתקרנה.
פרנקו:"טפו!חס וחלילה.איך את מדברת?נראה לך שהיריב ילך לאויב שלו?בחיים כף רגלי לא תדרוך בחדר שלהם!!" התעצבן נורא.
לינדה:"לא ידעתי שאתה כול כך רגיש בנושא הזה" נבהלה.
פרנקו:"וגם את.שיהיה לך ברור שזה היה מקרה חד פעמי שדרכת שם,אין לך מה לעשות שם ובטח שלא אם האנחל הדפוק הזה,שמעת אותי?אחרת אין לך מה להיות חברה שלי!" אמר בעצבים וכרך את ידו סביב מותניה.
-בחדר של מלודי,לינדה ודיאנה-
דפיקה בדלת,דיאנה פותחת.
תומס:"אהובתי!!" עמד שם תומס מחויך עם זר פרחים וכשהרים את עיניו חיוכו נבל.
דיאנה:"תן לי לנחש,אתה מחפש את מלודי" אמרה בקרירות ופתחה את הדלת עד הסוף כאשר תומס נכנס לעומקו של החדר.
תומס:"ניחשת נכון" אמר בקלילות.
דיאנה:"אז צר לי לאכזב אותך ש"אהובתך" בקניות!" אמרה קרירה.
תומס:"אני יכול להבין למה את כזאת?" התעצבן.
דיאנה:"כזאת איך?" התעניינה לרגע.
תומס:"כזאת רעה כלפיי,כאילו רצחתי לך מישהו!" הסביר לה כועס.
דיאנה:"אתה רצחת את האהבה שלנו!" נפלט לה מן הפה,והיא נשברה לרסיסים.
תומס:"זה לא נכון דיאנה ואת יודעת את זה טוב מאוד!" התיישב לצידה על מיטתה.
דיאנה:"זה ועוד איך נכון,אם זה לא כך,אז איך אתה מסביר את זה שאתה כבר לא אוהב אותי יותר?" תקפה אותו.
תומס:"זה לא שאני לא אוהב אותך,אני כן אוהב,מאוד אבל בתור ידידה המערכת יחסים שלנו הייתה,ונגמרה.זה לא התאים לי ואת צריכה להפנים את זה כבר,אני בחרתי במלודי היא אהבת חיי,די,את צריכה להתגבר ולהמשיך הלאה!" הסביר לה ודיאנה הרגישה שבכול מילה שהוא מוציא מפיו הוא שובר את ליבה יותר ויותר.
דיאנה:"די כבר די!נמאס לי לשמוע אותך!נמאס לי להמשיך לאהוב אותך!נמאס לי שלכולם יש אהבה בחיים ורק אני בודדה כמו שועל!נמאס לי!נמאס לי להמשיך להיפגע איתך…" החלה להסתובב בחדר בבכי בעוד תומס מסתכל עלייה תוך כדי העצבים שלה:"אני לא יכולה יותר נמאס לי כבר גם שאתה…" צעקה בטירוף אך נקטעה על ידי תומס שנישק אותה נשיקה מלאת אהבה וכמו בטלנובלות ברגע בלתי צפוי נכנסה עם מלא מלא שקיות מלודי ומרוב שוק הפילה את כולן על הרצפה.