המקובלים והלא מקובלים – פרק 12

הם המשיכו להתנשק לנגד עיניה,הפעם דיאנה לקחה את הנשיקה הזאת ברוחב ספורטיבית ולא דרמתית,היא החליטה ללכת בלי שהם ישימו לב ולהשאיר אותם לבד,רק שהפעם היא תילחם על תומס אהוב ליבה ולא משנה מה.
-בגינה,תומס ומלודי לאט לאט הרפו את הנשיקה והם התיישבו באחד הספסלים-
תומס:"זה היום המאושר בחיי,ידעתי שיום אחד אני ימצא אותך ותחזרי" אמר תומס באושר.
מלודי:"אני גם ידעתי את זה…זה הכול גורל שרצה שניפגש שוב,עברה שנה…אז מה?" שאלה אותו מלודי.
תומס:"את שואלת אותי?אם כבר אני אותך..מה את עושה בביצפר שאני לומד בו?" שאל אותה.
מלודי:"אני עברתי מביה"ס הקודם שלי,לפה,כי עברתי גם דירה,והפעם אני מסיימת פה תיכון ולא נודדת בין ארצות ומדינות.." אמרה מלודי באנחת רווחה.
תומס:"למה בדרך כלל עברת מארץ לארץ?" שאל אותה תומס בהתעניינות.
מלודי:"בגלל אבא שלי,הוא כל הזמן בנסיעות עסקים,והוא לא רוצה מן הסתם להשאיר אותי ואת אימא שלי לבד,אז אנחנו עוברות איתו,אבל הפעם הכול שונה,יש לו עסק רציני לעוד כמה שנים טובות,ולכן אני נשארת פה,מזל שזה איתך" אמרה מלודי בחיוך רחב.
תומס:"אז את עשירה.." אמר "בפליאה".
מלודי:"אם לפני שנה שנינו היינו במסעדה היוקרתית סימן שגם אני עשירה וגם אתה" אמרה מלודי ותומס הנהן.
תומס:"אני רוצה לדעת עוד עלייך..להכיר לך את ביה"ס,את הבנות..את הבנים" אמר תומס בהתרגשות ובלחץ כמו ילד קטן שרוצה ממתק.
מלודי:"כל דבר בעיתו,עכשיו אני ממש עייפה,ואני הבנתי שיש לי חדר לבד,כי כל החדרים האחרים תפוסים,אז זה מעולה..נתראה בבוקר" אמרה מלודי בחיוך ונתנה לו נשיקה קטנה על השפתיים.תומס נשאר שם בחיוך,הוא היה כל כך מאושר כאילו הגעתה של מלודי זה תקופה חדשה וטובה בחיים שלו,הוא הלך לישון כשהוא חלם עליה ועל האהבה שלו אליה.
-דיאנה נכנסה לחדר שלה אם קצת עצב,והמון מחשבות,לינדה לא הייתה שם כי היא הלכה לישון עם פרנקו,אז ככה שהיה לה זמן להרהר עם עצמה ולתכנן תוכנית שתכבוש מחדש את לבבו של תומס-
-הבוקר הגיע,כולם החלו להתעורר לאט,לאט,גם הבנים ובת אחת התעוררו-
לינדה:"פרנקו…" אמרה לינדה בלחישה קטנה ולטפה אותו.
פרנקו:"לא עכשיו…" אמר בעודו מתפתל עם השמיכה מצד לצד ומחבק אותה תוך שינה.
לינדה:"מה לא עכשיו?אנחנו נאחר אמור.." אמרה לינדה וקמה מן המיטה בעודה מתלבשת.
פרנקו:"הופה,מופע החלפת הבגדים של לינדה" אמר פרנקו בחיוך ובגירוי.
לינדה:"קום,דפוק.." אמרה לינדה בגיחוך וזרקה עליו כרית והוא קם גם והחל להתלבש.
לינדה:"טוב בנים אני זזה.." אמרה לינדה והלכה משם לחדר שלה להתארגן.
מתיאס:"היי.." אמר מתיאס בעייפות.
פרנקו:"ישנת פה?"שאל אותו.
מתיאס:"כן..איפה תומס?" של מתיאס מסוקרן.
פרנקו:"אין לי מושג אבל זה מוזר שתומס קם מוקדם..או לא מבריז..לא יודע" אמר פרנקו כשלפתע נזכר בעוד משהו "נו איך אתה ואנחל ביליתם?" שאל אותו.
מתיאס:"יותר מדי טוב..בניגוד אלייך ואל תומס" אמר מתיאס בגיחוך ופרנקו זרק עליו כרית.
אנחל:"בוקר טוב.." אמר באושר.
פרנקו:"היפיוף התעורר" אמר פרנקו בציניות.
אנחל:"היה לי לילה ארוך" הוא אמר בקריצה ושלושתם צחקו.
-הוא עבר במסדרון,כשלפתע הוא שמע קול מאחוריו-
דיאנה:"כבר שכחת אותי?" שאלה אותו והוא נעצר והסתובב אליה.
תומס:"למה הכוונה?" שאל אותה.
דיאנה:"אל תיתמם..אני ראיתי אותך ואת מלודי הזאת אתמול בלילה" אמרה דיאנה בקרירות.
תומס:"אני מקווה שאת לא באה לעשות לי פה סצנות קנאה כי אני כבר לא חבר שלך" אמר לה תומס.
דיאנה:"לא,הפעם אני באה בגישה אחרת..אני חייבת להגיד לך שראית אותה כל כך מתעניין בה..כל כך מסנוור עלייה..כל כך נהנה איתה..תומס אחר..את התומס הזה אני לא הכרתי כשהיינו חברים" אמרה בעצב.
תומס:"נכון,ואת גם לא תכירי" אמר תומס והחל ללכת אך היא עצרה בעדו ותפסה אותו ביד.
דיאנה:"למה?אה?למה?מה יש בה שאין בי?למה היא ולא אני?" שאלה אותו בדמעות.
תומס:"את באמת רוצה לדעת?אני יגיד לך..תראי דיאנה אני מרגיש אלייך משהו זה נכון..אני לא יכול להתכחש לזה כי היינו חברים ועוד עדיין הרגש קיים..אבל מהשנייה הראשונה שראיתי את מלודי התאהבתי…יש לה רגש הרבה יותר עוצמתי,חזק,סוחף,תשוקתי…כשאני איתה אני עף!אני בעולם אחר….אני מרגיש אליה משהו חזק..כיף לי איתה..כל פעם כשאני רואה אותה הלב שלי פועם בחוזקה..וזה לא מה שקורה לי איתך" אמר תומס בצורה הכי עדינה שהוא היה יכול להגיד לה,אבל דיאנה?כל מילה טובה שהוא אמר על מלודי היא כמו סכינים שהוא נעץ בה אחד אחד,היא לא יכולה לשמוע אותו מדבר ככה על מישהי אחרת ולא עליה.
דיאנה:"לא יכול להיות ששכחת אותי?מה כי היא יותר יפה או גבוהה?" אמרה דיאנה בסירוב להאמין למציאות.
תומס:"זאת המציאות…היא זורמת..הריב יותר כיף לי איתה..היא לא עושה לי סצנות או סקנדלים היא לא דרמתית…זה הזיווג המושלם בשבילי..והכי כיף שהיא הולכת להיות פה עד שנסיים את התיכון" אמר תומס בחיוך ודיאנה נדהמה עוד יותר.
דיאנה:"אני עוד יוכיח לך שאתה טועה…אני עוד יוכיח לך שמלודי הזאת..היא היצור הכי דוחה ושאתה רק עוד תחליף זול בשבילה" אמרה דיאנה והלכה משם בכעס פגועה.
-הצלצול הושמע,כולם נכנסו לכיתות כולל המורה-
גוסטבו:"בוקר טוב תלמידים,שבו בבקשה" אמרה גוסטבו וכולם התיישבו מלבד מלודי שכל הבנות והבנים בחנו אותה לבינתיים מכף רגל ועד ראש.
גוסטבו:"טוב כמה הודעות:מלודי היא תלמידה חדשה,החל מעכשיו והיא תשב בשולחן לבד,מלודי את יכולה לגשת לשם" אמר גוסטבו והצביע על שולחנה בעוד היא התיישבה.
גוסטבו:"אני רוצה לדעת באיזה קבוצה היא תהיה?של אלגרה מגי ולולה או של דיאנה ולינדה?"בעודו שואל גוסטבו וכולם לא הספיקו להשחיל מילה לינדה הצביעה מיד.
לינדה:"מלודי תהיה איתנו,ברוכה הבאה" אמרה לה בחיוך מנצח ונופפה לה באוויר.
-דיאנה שהבחינה בכך התקרבה בשקט קצת ללינדה ודיברה איתה בלחש-
דיאנה:"איך את עושה לי את זה?היא נחש…" אמרה דיאנה בעצבים.
לינדה:"בדיוק בגלל זה..למה מה אנחנו?היא תחרותית,יפה,עשירה,עם סטייל,ורוקדת ושרה נהדר…מה עוד אני צריכה?חוץ מזה היא יכולה לעזור ליתרון המספרי הם 3 ועכשיו אנחנו גם…." אמרה לינדה ודיאנה התעצבה.
לינדה:"אמיגה,אל תיקחי את זה קשה..אני יודעת מה קרה אתמול ומה קרה לך איתה לפני שנה..די תרפי..אולי סוף סוף אחרי כל מה שקרה תהיו חברות טובות?" שאלה אותה בנימה אופטימית.
דיאנה:"על גופתי המתה…לינדה..זה או אני או היא..תחליטי לבד" אמרה דיאנה והלכה משם בכעס והשאירה את לינדה שם בשוק.
גוסטבו:"ולהודעה נוספת,זוכרים שנענשתם על הבלגן בקפיטריה?" שאל אותם.
פרנקו:"איך אפשר לשכוח?" שאל בגיחוך.
גוסטבו:"המנהלת הרגישה ייסורי מצפון על זה שלא הייתם במסיבת תחילת שנה והחלה לעשות לכם מסיבת תחפושות היום בערב כפיצוי…רק לשכבה שלכם!" אמר גוסטבו וכולם צרחו מאושר וקפצו משמחה.
גוסטבו:"בגלל שכבר מאוחר והודענו לכם רק עכשיו אתם משוחררים,אז לכו לכם להתארגן ונתראה שם" אמר גוסטבו וכולם יצאו מן הכיתה.
-בחנות התחפושות-
מלודי:"נו לינדה אני אומרת לך זה יהיה עלייך סוף הדרך" אמרה לה מלודי בשכנוע שלינדה תלבש תחפושת של וונדר וומן.
לינדה:"נו אבל אני לא יודעת איזה מידה כדאי?S?או XS" שאלה אותה.
מלודי:"קחי את שניהם.." אמרה מלודי ודחפה אותה לתא המדידה.
-בזמן שלינדה מדדה,לינדה עדכנה את מלודי על כל מה שקורה בביצפר כדי שהיא תהיה בעניינים,ולבינתיים בקצה השני של החנות רחוק מהם….נכנסו מגי ולולה-
לולה:"ואו,כמה תחפושות!!!"התפעלה מהחנות.
מגי:"אף פעם לא התחפשת?" שאלה אותה.
לולה:"לא..למעשה זאת גם תהיה המסיבה הראשונה שלי.." אמרה לולה בחיוך ומגי השתדלה שלא לצחוק.
מגי:"תמיד יש פעם ראשונה..ואם את אומרת שאף פעם לא התחפשת צריך למצוא לך משהו מדהים…כמו למשל…הפיה הזאת.." אמרה מגי והכניסה אותה לאותו תא מדידה שלפני כמה דקות הייתה בו לינדה.
-לולה ראתה שם תחפושת של וונדר וומן מהממת…זרוקה על הרצפה..היא התלהבה מאוד וקנתה אותו..מה שלולה ולינדה לא ידעו שהם קנו בול אותה תחפושת רק במידות שונות-.
-הלילה הגיע…כולם כבר היו מחופשים:
· לינדה – וונדר וומן.
· לולה-וונדר וומן.
· פרנקו- זורו.
· מתיאס – רובוט.
· אנחל – אביר.
· תומס – איש עסקים שלבוש בחליפה.
· מגי – פיה.
· אלגרה – חיזרית.
· מלודי – נסיכה.
· דיאנה – היא לבשה סתם שמלה קצרה בכוונה כדי להיראות שונה ובולטת כדי שתומס ישים לב אליה.
פרנקו חיפש בעיניו את לינדה לפתע הוא מצא אותה,בהתחלה היה לו קשה לזהות אותה כי יש לה מסכה על העיניים –
פרנקו:"הנה את" תפס את ידה בחיוך וחיבק אותה בעוד היא מנסה להתחמק ולהשתחרר מאחיזתו.
פרנקו:"כל כך התגעגעתי אלייך אמור…" אמר בפרנקו שלא שם לב שזאת לולה.
לולה:"פרנקו..אני.." ניסתה להתחמק אך פרנקו חשב שזאת לינדה ולא נתן לה לדבר.
פרנקו:"ששש…" השתיק אותה "עכשיו זה לא זמן לדבר.." אמר בחיוך ובלי שלולה תשים לב הוא נתן לה נשיקה מלאת אהבה..לולה שהייתה מאוהבת בו נואשות כל כך הוקסמה מהנשיקה הזאת..זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלה ומבחינתה עם הבחור המושלם.