המפקד. פרק 3

נכנסתי למשרד שלו, הוא נעל את הדלת.
ישבתי על הכיסא,הסתכלתי מסביב וראיתי את כל הדרגות שלו על הקירות, תמונות שלו לוחץ ידיים עם אנשים חשובים, המשרד היה מסודר.. השולחן היה מסודר, העפרונות היו מונחים על השולחן, מאחורי הכיסא היה חלון, וכיסה אותו ווילון לבן.. היה טלפון מצד ימין של השולחן ומחשב נייד בצד השני, השולחן היה ככה שהרגליים שלו כמעט נגעו בשלי,הוא ישב מולי.. נכנס עם הכיסא, שם את המרפקים על השולחן ושילב ידיים, שם את הסנטר על הידיים וחייך אלי,
"כן..? למה הבאת אותי לפה? לא עשיתי שום דבר רע.."
"לא הבאתי אותך בגלל שעשית משהו רע, הבאתי אותך כי ראיתי שהיית ממש טובה באימון היום." הוא נשען אחורה ופתח רגליים, הרגליים שלו, זה כאילו הם עשו לי מטווח בין הרגליים שלי.
חייכתי."תודה" קמתי מהכיסא"יש עוד משהו שאתה רוצה להגיד לי?".
"שבי! אני לא סיימתי כאן" בלעתי רוק, והתיישבתי..
"אני צריך ממך טובה."
"איזה מין טובה?" הוא מחייך אלי, דיי כבר נמאס לי מהחיוכים שלו, עלו לי כל העצבים!!
קמתי מהכיסא "נמאס לי מהחיוכים שלך!!" צעקתי ויצאתי מהחדר. "חיילת! יש לך עשר שניות לחזור לפה!!" הוא צעק ושיצאתי מהחדר כולם הסתכלו עלי, הלכתי למתח..כנראה המקום המבודד היחיד שיש בבסיס..
חייל הגיע, הסתכלתי עליו עצבנית.
"המפקד אמר לי לה.." קטעתי אותו
"המפקד על הזין שלי. לא אכפת לי מה הוא אמר."
"הוא אמר להגיד לך את נשארת שבת." כוסעמו מה הקטע רק התגייסתי כבר נשארת שבת!?
" טוב מה אתה נשאר פה, לך. אה ותגיד למפקד שלך שהוא יכל להגיד לי את זה פנים מול פנים!!!!" צעקתי לו והוא הלך.
הלכתי לכיוון החדר שלי, אור הייתה שם, שמה דברים בתיק שלה..
"לאן את הולכת?" שאלתי.
"אמ.. עוד מעט יום שישי, אני נוסעת לסוף שבוע עם מישהו."
"מישהו?" הרמתי גבה, היא ציחקקה והסתכלה עלי.
"את יודעת מי זה המישהו הזה" היא נשכה את השפה, והמשיכה הכניס דברים למזוודה
"עם הקצין????" הופתעתי.
"רציני???"
"ששששש למה את צועקת עוד יכולים לתפוס אותי.. אנחנו שומרים על זה בסוד.. בכל זאת, קצין" גלגלתי עיניים..
"מה יש?" היא שאלה.
"סתם.. זה המפקד הדפוק הזה, משאיר אותי שבת על כלום"
"כלום?? כל הבסיס שמע אותך צועקת עליו! מה בכלל קרה שם במשרד שלו?" גיחחתי
"שחר? מה קרה במשרד שלו?" היא שאלה בחשדנות וחייכה
"לא קרה כלום.. פשוט הוא מנסה כל הזמן מנסה להידבק אל.. " הצלצול של הטלפון, היא הסתכלה על הטלפון " זה הוא!! דקה אני חוזרת.." היא יצאה מהחדר.. ואני נשכבתי לישון..

יום שישי הגיע.. ואיתו גם השבת וגם המפקד.
רק אני והוא לבד בשבת הזאת. הוא הולך לדפוק לי את החיים.
קמנו, הסתדרנו לח' כרגיל כמו כל בוקר, התאמנו, עבר הזמן.. ביליתי את רוב הזמן במתח, אני המתח והגופייה נוטפת הזיעה.. הגיע השעה של כולם לצאת חזרה לבתים.. זה מבאס רצח לראות את כולם חוזרים הביתה מתי שאתה נשאר לנקות את הבסיס.
הלכתי לחדר, התקלחתי, סירקתי את השיער, פתאום.. פתק מתחת לדלת, שכתוב שם "בשמונה בחדר אוכל. מבקש, המפקד שלך". זה בכלל אפשרי?? שבת היום!! אני רוצה לנוח.
הבטן קרקרה לי.. טוב בכל זאת ארוחת ערב שישי..
הוצאתי ג'ינס מהתיק שלי.. וגופיה לבנה שקופה, לא היה לי גופיה אחרת שהיא לבנה.
שמתי את האולסטר ויצאתי לחדר אוכל, החדר הייתה שקטה.. אין אף אחד בשום מקום.. רק אור אחד בוהק מהחדר אוכל.. פתחתי את הדלת.. ועל השולחן.. נר דלוק, שתי צלחות ושתי כוסות יין.
"הרבה זמן שלא עשיתי שבת עם מישהו.."
"אז בגלל זה השארת אותי?? בגלל שאין לך עם מי לעשות שבת? לך למשפחה שלך, לאמא שלך שתבשל לך!" אמרתי בלי חרטה.
הייתה דממה.. הוא ישב על הכיסא והסתכל עלי.. ישר הבנתי..
"א..אין לך אמא..?"
" היא נפטרה שהייתי בן שש.. אבא מכור לאלכוהול.. בן יחיד.. אין כלכך עם מי לשבת לארוחת שישי.. בגלל זה נחמד לשבת עם מישהו.."
התקדמתי לעבר השולחן, וישבתי.. ישר ניסיתי לשנות נושא.
"אז.. מה יש לאכול?" חייכתי, הוא שיתף פעולה.. כנראה גם לא כל כך רצה לדבר על זה..
"עוף ואורז. תפוחי אדמה.. אני בישלתי"
"הממ נשמע טעים" אכלנו קצת, דיברנו, צחקנו, שתינו קצת יין.. והוא הציע ללכת לטייל בחוץ, הסכמתי ויצאנו החוצה.. טיילנו לאור הירח הגדול והעגול..
"אומרים שדברים מוזרים קורים בירח מלא." אמרתי והסתכלתי על הירח..הוא ציחקק, המשכנו ללכת ואני עדיין מסתכלת על הירח, הוא הסתכל עלי, שמתי לב לעיניים החודרות שלו.
"אח.." אמרתי, עצמתי עיניים, נשענתי קדימה בכוונה ליפול על אחת האבנים שהייתה משאירה לי סימן על הפרצוף ובאותו השניה הוא תפס אותי.
יד אחת על המותן ויד אחת על הצוואר…פתחתי את העיניים מהר ונשמתי מהר.. נשארנו ככה.
הסתכלתי לו בעיניים. זה היה כל כך. מוזר.. כאילו אני כבר מכירה אותו.. נשמתי לרווחה.
ליטפתי לו את הלחי.. והוא התקרב אלי עם הפרצוף.. כלכך רציתי לנשק את השפתיים האלה. אבל.