המסע ששינה את הכול – פרק ראשון
טורי:
זה היה יום גשמי למדי אך השמש זרחה נראה כאילו מנסה להגיד לכולם שהכל ייכול להשתנות…
"בוקר טוב לך טורי" אמרה לי גברת וונדר( אשתו של אדון לנדגן בעל הספרייה העירונית) בעודה לוגמת מכוס הקפה שלה מאחורי הדלפק אני מושכת את עצמי למעלה כשזרועותיי דוחפות את הדלפק אומנם אני בת 16 אבל אני לא יותר גבוהה ממטר וארבעים " שלום ובוקר טוב גם לך יש לכם ספר על אגדות?" אני שואלת ורגליי מרחפות סנטימטר מעל הרצפה כשאני חושבת על זה זו אינה שאלה לגיטימית משום שזו הספרייה של אדון לנדגן יש כאן הכל השאלה היותר נכונה היא" איפה הספרים על האגדות"
"לאיזו עבודה?" היא מסתכלת אליי ומזיזה את משקפייה על ידי שהיא דופקת על המסגרת שלהם " יש לנו עבודה על מקור האגדות ואני חושבת שספר על אגדות יעזור לי בעבודה " אני עונה ומחייכת חיוך קטן לא מוסבר" כמובן , בואי איתי " היא נועצת בי מבט ויוצאת אלי מהדלפק אני חוזרת לעמוד רגיל היא תופסת את מרפקי השמאלי ומושכת אותי אחריה אני מסתכלת על הספרים והמדפים שאנו חולפות על פניהם
לבסוף אנו מגיעות אל סופה של הספרייה ודלת חומה עומדת איתנה מלפנינו גברת וונדר מוציאה מפתח זהוב מהכיס האחורי של מכנסיה ומכניסה אותו לחור המנעול שבדלת נשמע קל קול שקשוק והדלת נפתחת ואנחנו נכנסות לחדר הקטן בתוך החדר יושב על כיסא ירוק בעלה של גברת וונדר אדון לנדגן והוא שולח אליי מבט מוזר
גברת וונדר מוציאה מהמדך היחיד שמלפני ספרחום גדול ועבה היא בוחנת את הספר נוגעת בו בכל מקום כאילו משהו בה מסרב לתת לי אותו אבל "בבקשה…. הנה " היא אומרת ומושיטה לי את הספר "ממש לא" צועק אדון לנדגן לעברנו אני קופצאת מבהלה ומרגישה שאפילו הספרים רוצים לצחוק עליי כרגע
"את הספר הזה טורי לא תוכל לקבל" הוא אומר לאשתו אני מרגישה שאני בוערת" למה אתה מדבר עליי בגוף שלישי אני כאן אתה יודע!" אני מתפוצצת עליו וקופצת קפיצה מטופשת עכשיו אני מרגישה שהוא רוצה לצחוק עלי " אני מצטער אם פגעתי ברגשותייך אך את ספר זה לא תוכלי לקבל" הוא אומר בקול שלו ומעקל את פיו והוא לוקח את הספר מידי
"אם את מחפשת ספר על אגדות תוכלי למצוא כזה במעבר A3 " הוא חוזר לכסאו הירוש שבפינה ומניח את הספר תחתיו
אני רוצה לתת למשהו או למישהו אגרוף אבל זה יהיה טיפשי אז אני רק מאגרפת את ידי ויוצאת בעצבים מן הספרייה בחוץ הגשם הפסיק"הנה השינוי שהשמש רצתה " אני אומרת לעצמי אני נעמדת על הדשא שמחוץ לספרייה ומחכה למשהו למישהו אני לא ממש בטוחה אני עומדת על הדשא ומחכה
תגובות (1)
היי, הסיפור שלך נשמע מעניין, אבל אין בכלל נקודות וסימני פיסוק- זה לא קריא.
אם א ת רוצה להמשיך את הסיפור ולמשוך אליו הרבה קוראים תוודאי שאת כותבת נכון.