המסע לנפאל 6

מאז ומתמיד כל היעדים שהצבתי לפניי בכדי להגשימם תמיד באיזשהי צורה – הדרך להגשמתם השתבשה באמצע. אם זה היה 5 נקודות שהפרידו ביני לבין רפואה ואם זה היה הסרטן שגילו לאמא שלי בשנה שעברה שבעקבותיו לא יכולתי לטוס לאיטליה וללמוד שם.

את סבתא שלי מצד האמא אני לא אוהב. בגלל אותה סבתא אמא שלי הייתה תלויה 9 חודשים בחסדי הגורל בין חיים ומוות. סבתא שלי בנאדם רע ושקרן, אגואיסט. וכך גם שני אחיה של אמי. בגללם אמא שלי נפטרה ביגון ובייסורים ובכאבי תופת.

למרות כל הרגשות המעורבים שיש לי כלפי המשפחה שלי – במהות של כל אדם הוא תמיד יאהב את משפחתו, תמיד תהיה שם פינה קטנה וחמימה בלב לנוכח המציאות הקרה וחסרת הרגשות. המשפחה של אמא שלי היא משפחה בהמית, פושעת ושקרנית. אני לא מוצא לנכון יותר מידי לפרט על האנשים החסרי כל ערך האלה. רע ככל שזה ישמע – לא אכפת לי.

אני עובד בהוסטל לאוטיסטים, כמובן שיכולתי שוב לעבוד בעבודות סטייל – שירות הלקוחות והמכירה האגרסיביות וגם להרוויח יותר כסף אבל, בגלל העבר שלי, העבודות האלו מהוות טריגר די רציני ולא עושות לי טוב. אני מאד אוהב את העבודה הזאת – הם מדהימים אחד אחד שם. זה מצחיק, אבל במקום שאעזור להם אני מרגיש שזה בדיוק ההפך – הם מלמדים אותי על החיים. הם מלמדים אותי על הדברים. יש שם גם כמה גאונים שזה מדהים ועצוב כאחד.

כיום, אני גר מחוץ לבית וזאת הייתה אחת מההחלטות היותר חכמות שלקחתי מכמה סיבות. הסיבה הראשונה והברורה נראה לי כבר מתחילת הסיפור שלי – המשפחה שלי פשוט לא סופרת אותי. הסיבה השנייה היא שאחרי שאמא שלי יצאה מהניתוח כשרק גילו לה את המחלה לאבא שלי נאבד כסף והוא האשים אותי שלקחתי את זה מהחדר שלהם. חרף ניסיונותיי לומר לו שזה לא אני וגם נתתי לו את כל סכום הכסף שהיה לי באתו רגע כי חששתי שיחטוף לי התקף לב. אפשר לסכם את הסיפור ולומר שכמה ימים לאחר אותה תקרית שהתרחשה בשבת כשנפגשנו שוב וזאת לאחר שהבטיח בפניי שלא החזרתי את כל הסכום שלקחתי. הייתה תקרית לא נעימה שבה הוא העיף לעברי אגרוף. חייתי כשבועיים ברחוב ובין השהות שלי ברחוב הייתי בבית חולים במשמרות על אמא שלי ז"ל.

היום אני גר עם סנטי, חברה שלי, האהבה הכי גדולה שלי בחיים, הבנאדם שמלמד אותי המון על הכל. היא לימדה אותי להקריב הכל בשביל האדם האחר. הגעתי למצב שאני מוכן לעקור את כל החיים שלי בישראל ולעבור לגור עמה בנפאל. שאני מוכן לקחת את כל החולי והמכאובים שיש לעולם להציע לי אך ורק בכדי שהיא לא תסבול. היא באה ממשפחה מאד חזקה באסיה הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט של הכוח. כמובן שזה לא משנה, אבל זה כן פותר כמה בעיות וחששות מבחינת אורך החיים ואיך אני אסתדר בנפאל. אני מניח שאני יודע שהיא האחת בגלל – שכאשר אני איתה אין לי יותר סיוטים בלילה, אין פלאשבקים. כל עצם בגופי, כל תא, רקמה, מחשבה זועקים אליי שהיא האדם הנכון. ועוד שנה חצי – שנתיים אני אעבור לנפאל איתה, ואלמד שם רפואה, ויהיו לי שלושה ילדים, ואישה יפהפייה ומדהימה, ושני כלבים ובית עם בריכת שחייה בגינה ומכון כושר בבית… ואני באמת אמצא את השלווה האמיתית.
ואני מניח שמעכשיו זה לעשות הכל בכדי שזה יצא. אני מניח שמעכשיו אני אמשיך לכתוב את הסיפור שלי בתקווה שיום אחד הוא יצא כספר בחנויות.