המסע לנפאל 5

אנשים לא יודעים מה זה להתעורר באמצע הלילה ולמצוא את עצמך שותת דמעות ועטוף פחדים. הם לא מכירים את הריקנות שמכה בך כאשר מחלחלת ההבנה שאין אף אחד לידך. תקופה ארוכה מאד הייתי לבד. וכיום כשאני מסתכל לאחור זה מרגיש לי כתקופה שרחוקה מאד ממני.

כיום, אפשר לומר שאני לא לבד. כשנמצאים תקופה רבה כל כך לבד. אתה עם המחשבות שלך ולפתע מגיחה מתקופת הבצורת עונת המונסונים ומביאה עימה גשם שמנקה את כל האביך המגעיל שנדבק – בהתחלה קשה לדעת איך להתמודד עם מצב זה. אני אוהב אותה מאד. ואני אטוס איתה לנפאל כשיגיע הזמן המתאים.

{ יהיו עוד המשכים
אני מניח שאין אנשים שקוראים את זה בלאווכי , שיהיה }