" המסיבה לא נגמרת עד שהרמקול נופל " – פרק 20

פרק – 20 :
פתאום בלי שום הודעה מוקדמת סתיו נכנס גם הוא למגעל !!!!
מה ? מה הוא עושה ? למה ? הוא משך אותי איתו ויצא מהמעגל, ולקח אותי לאזור מחוץ לראייה של עמית ונוי, הוא הצמיד אותי לקיר, שם את ידו על הלחי שלי , ונישק אותי .. ה' מה הולך פה ??
אני אפילו לא ניסיתי לעצור אותו, האמת .. האמת שהיה לי קצת כיף .. קצת הרבה ..
לאט לאט שפתיינו התרחקו , " מצטער .. אני לא יכול יותר " הוא הסתכל לי בעניים ואמר , למה הוא חייב להיות כזה מושלם ?? , גם אני הסתכלי לו בעניים ולא הוצאתי מילה, עדיין מנסה להבין מה קרה פה עכשיו . ומה אני יגיד ללידור ?? איך אני אסתכל לו בעניים ??, אולי אנחנו לא ביחד, אבל כמו שזה נראה ,הוא באמת מחבב אותי.. זה יפגע בו ..
אחרי עוד כמה שניות שנשארנו באותו מצב, פשוט לקחתי את הרגליים שלי והלכתי משם בלי להסתכל לאחור .. בלי להוציא מילה, אני לי מה לומר. אני מרגישה ממש מגעיל.

* מנקודת המבט של סתיו –
" מצטער .. לא יכולתי יותר " אמרתי לה .. אני באמת לא יכול יותר, היא כמו מגנט .. היא מושכת אותי אליה, אני מתחיל לחשוב שאני באמת מרגיש אליה משהו, בחיים זה לא קרה לי לפני זה ..
היא הסתכלה לי בעניים , אני נשבע .. אפשר למות מהמבט הזה, כמה היא יפה .. ובתוכה יפה פי כמה .. היא עזבה את המקום בלי להסתכל לאחור, כאילו לא מעניין אותה . אני מרגיש נורא .. לא הייתי צריך לעשות את זה .. אולי היא לא מרגישה אלי אותו הדבר ? אולי היא בכלל לא רוצה אותי ? זה הגיוני בכלל ?? כל כך הרבה שאלות ..
רגע .. אולי יש לה מישהו אחר ? בגלל זה היא לא נותנת לי להתקרב ? אף אחת לא עשתה את זה לפניה.. כן .. בטוח ישלה מישהו.
אבל אני ? אני לא אחד שמוותר .. לא מעניין אותי מי זה .. לא מעניין אותי מי האחרון שהיה בלב שלה .. אבל עכשיו ? אני אהיה שם .. אני בטוח . אני אחכה כמה שצריך .

* מנקודת המבט של נטלי –
" איפה היית ??? " עמית ונוי רצו אלי ברגע שראו אותי , " מתאים לכם להיות ביחד " הבאתי יציאה לא קשורה , בתקווה לשנות את הנושא. הם הסתכלו אחד על השני וצחקו .
" איפה סתיו ?. " עמית שאל וחזר לנושא . " הלך לקנות לעצמו גלידה " עניתי לו וניסיתי להישמע כמה שיותר משכנעת . " אז למה הוא משך אותך ככה איתו ?? " נוי שאלה אותי , נוי נו למה ?? אני יספר לה אחרי זה במלא למה ליד עמית אבל ? " סתם היה שם תור ארוך אז הוא משך אותי לשם כי , ' בשבילי הם יעשו הכל ' , בקטנה .. " עניתי , אין לי מושג מאיפה הבאתי את זה.
שניהם צחקו " מזל .. כבר התחלנו לדאוג " השיב לי עמית, יש יש מה לדאוג .
חזרנו הביתה .

תגובות וממשיכה !! ♥