המנגינה
כשהדם מתייבש על הקירות שבחדר
וכשהעשן מתפזר ומשאיר אחריו את האפר
והאור מתעמעם לכדי אפלה וורדרדה
את רוקדת עירומה
עם כל הפציעות שבגוף ובלב
והדם זולג על לחייך כמו הדמעות
והמנגינה ממשיכה להתנגן
בראשך
את אומרת תודה על כל הדברים
הטובים והרעים
שהביא עלייך העולם
והעולם משיב שיש עוד הרבה שיבוא
ואת מתפללת לכל האלים
שתיגאלי מן הדם והסבל
ושיגיע ההוא שירקוד לצידך
אפילו שהמנגינה היא רק בראש
תגובות (9)
וואי יפהפה ממש
מדהים ונוגע בי אישית מאוד.
רק שהייתי, כמובן לא בשיר שלך, אבל במנגינה שבראש שלי, מחליפה את השורה שלפני אחרונה ב"שלעד לא יחסך כל הדם והסבל" וכנראה מוסיפה עוד שורה על הריגוש וההנאה הבלתי נדלית שבכאב.
תודה מאמות.
מדהים!!
מקסים
יש בזה אימה, יש בזה כאב אבל הסוף משאיר תקווה. אהבתי את הסגנון האישי שלך.
תודה כפרושקות.
רק בשביל השיר הזה היה שווה לקרוא את כולם.יפיפה!!
תודה ומה השאר לא היו יפים?