המלאך שלקח את ליבי ושבר אותו קטע שרשמתי על חיי האמיתיים

תקווה…
זה מה תקווה?
למה לקוות?
האם מה שנשאר לי עכשיו לחכות?
לצפות?
לצפות לטוב?
לצפות שהוא יבוא?

לצפות שהוא ישלח הודעה?

אבל כבר שנה אני מחכה.
מחכה.
ומחכה.
שזה נהפך להרגל.

מחכה להודעה,ליחס.

לאהבה.

האנשים שמסביב מוצאים להם אהבה חדשה,ישלהם למי לצפות,יש מי שמחקה להם בצד השני של הנהר.
אבל לי?

לי אין.

מה שמחכה לי בצד השני של הנהר זה הצל שלך.

ומעט תקווה.

להגיד שעשיתי הכול כדי לקבל אותך,כן עשיתי.

ניסיתי להיות טובה.ניסיתי להיות אני!

ניסיתי

אך
לא הלך לי.

אני הלכת

זה כבר נראה שמצאת את הדרך שלך,כבר עוד רגע יש גם לך משהי שמחכה לך בצד השני של הנהר,וזאת לא אני.

לרחם על עצמי בגללך?

כבר ריחמתי.

רחמים זאת מילה כול כך קטנה לידך.

כאב!

כול כך הרבה כאב.

אני כל כך רוצה בזה מוכנה לזה!אני מוכנה לזה!שמעת?

אני מוכנה להיות שלך!

אני מוכנה!

אני שייכת לך!

האם מאוחר מידי?

כן….

אבל לא מאוחר בשבילך לחזור אליי.

אך אתה לא רוצה.

אין מה לעשות כרגע.
בקשתי אותך אין סוף פעמיים.
אך הלב שלך מקרח.

לתת לי מבט אחד.גורם לך כול כך הרבה מאמץ.

לפעמיים אני חושבת שאני מכוערת מידי,או שמנה מידי ובגלל זה אתה לא מסתכל עלי כמו פעם.

כמה זמן לא זכיתי לעניים שלך על הגוף שלי…..

כמה זמן עבר מאז שרק שמעתי את הקול שלך?

כול כך הרבה.

אתה זוכר אותי?

כמובן שכן !אך באיזה קטע?
הילדה שסתם התאהבה בך?
הקטינה?
המכוערת?
המטרידה?
השמנה?
המציקה?
המעיקה?

הילדה של קייץ שעבר?

כן זאת מי שאני בשבילך.

הילדה של קייץ שעבר,

בדיוק מלפניי שנה היית שלי!
היית בין הידיים שלי,

חיכית לי בצד השני של הנהר….

היית פה,לידי ודיברת איתי.
הסתכלת עליי שונה.
חיבבת אותי.

אבל עכשיו?

מה נשאר לקוות?

לא.

כי אין למה!

אבדתי תקווה ואמונה בדיוק איך שאבדתי אותך.

עכשיו אתה המלאך ששבר לעצמו את הכנפיים ואת הלב שלי ביחד.

אני אוהבת אותך לעולמים אהבת נעוריי

תהילה:)