המלאך השומר שלך פרק 6

-פרק 6 –
נ.מ מיה
"מיה" איתי יצא אחרי בריצה
"ידעתי שלא הייתי צריכה לבוא לכאן !" אמרתי בבכי
"למה את כך ?" הוא שאל
"לא ראית אילך הם הסתכלו עליי ?! חלק במבטים של 'מה היא עושה פה בכלל' וחלק במבטים של 'לא רוצים אותך פה' אבל הכי גרוע .. רובם במבטים של רחמים …" אמרתי בבכי
"אני לא ממש מכיר אותך, אבל המיה שאני הכרתי לא אכפת מאף אחד ! לא אכפת לה מה חושבים עליה, והיא תמיד מראה לכולם שהיא יכולה, היא מתמודדת עם הדברים ולא בורחת, היא לא מפחדת" הוא אמר
"ומאיפה אתה יודע את כל זה עליי ?" שאלתי
"כל הסיפור של המכתב, גרם לי להכיר אותך . את לא פחדת לענות לאיש הזה, את ידעת שאת יכולה להשאב לזה , אבל לא, את החלטת לגלות מי האיש הזה כדי שיפסיק לצחוק על המוות של רועי . לפי דעתי זה מראה אומץ . אם עשית את זה , את גם מסוגלת להכנס לשם. את מסוגלת להכנס לשם ולהראות לכולם את המיה האמיתית, את המיה שאני מכיר" הוא אמר ותפס בידי .
אני לא אשקר, לאיתי הזה יש יכולות שכנוע. הוא שכנע אותי ונכנסתי יחד איתו . כל המבטים היו מופנים אלינו, אבל אני ואיתי המשכנו לצעוד והוא הידק את אחיזתו בידי. אני בטוחה שזה נראה מחשיד, שאני ואיתי נכנסנו למועדון מחזיקים יידים, אבל לא היה לי אכפת . איתי צודק, אם כל החצי שנה האחרונה לא היה לי אכפת מה חושבים עליי , למה שיהיה לי אכפת ? אני אוהבת את רועי ואני יודעת שאני לא אוכל להיות עם אף אחד אחר אף פעם, אף אחד אחר לא יוכל למלא את החלל הריק שנוצר בי ברגע שרועי מת . אף אחד .
התיישבתי על כיסא ליד הבר עם איתי .
"כן מה את רוצה לשתות ?" הבר מן שאל אותי
"היא לא שותה" איתי אמר וחייכתי . הוא כזה חמוד
"את רוצה לרקוד ?" איתי שאל והנהנתי לשלילה.
"טוב אני הולך שנייה לשירותים, חכי לי פה" הוא אמר וכמה בנות באו לדבר איתי
"מיוש איזה יפה אתת" אחת מהן אמרה . הן החברות שלי, החברות שהיו לי לשעבר
"מה קורה איתך ? איך את מרגישה עם כל המוות של רועי ?" השנייה שאלה
"ומה עבר עלייך שקנית את השמלה הזאת ? מה את נזירה ?" עוד אחת שאלה .
לא רציתי לענות להן, סתם חבורת צבועות. כשהן רואות אותי הן באות ומחייכות אליי, כאילו הן לא דיברו אליי חצי שנה. מאז המוות של רועי אף אחת לא התקשרה אליי, לא דיברה איתי, לא באה לבקר, אף אחת לא שאלה מה שלומי . הן פשוט נצמדו אליי כנראה בגלל המעמד החברתי שהיה לי, לא יותר מזה .
"אני צריכה ללכת" אמרתי בלי לענות על אף שאלה . ידעתי שאם הייתי נשארת שם עוד שנייה, הייתי מתפוצצת עליהן . ולא היה לי כוח לריב .
נכנסתי לרחבת הריקודים, היו שם הרבה אנשים, חלק רקדו, חלק התנשקו וחלק סתם עמדו ודיברו .
הסתכלתי על כל האנשים, בוחנת אותם . איך הם נראים, מי השתנה ומי נשאר אותו דבר . הסתכלתי על זוגות חדשים, כאלה שבחיים לא חשבתי שיהיו .
זה כאילו נכנסתי למקום חדש, עם אותם האנשים אבל כולם שונים לגמרי . כמו מימד אחר כזה.
אחרי שעמדתי שם כמה דקות, התנגן השיר האהוב עליי . התחלתי לרקוד קצת לפי הקצב, לא יותר מידי, לא רציתי למשוך תשומת לב .
אחר כך נשארתי לעוד כמה שירים, והתחלתי לזוז יותר ולרקוד יותר . לא חשבתי על רועי, נכנסתי להרגשה הזאת . הרגשתי לרגע כמו המיה הישנה, שחכתי את מי שאני היום . הלכתי לבר והסתכלתי על הברמן
"כן 'לא שותה' את רוצה משהו ?" הוא שאל אותי
"כן, תן לי את ההכי חזק שלכם" אמרתי והוא הסתכל עליי בהלם. מה קרה שהתהפכת תוך שנייה ?
"לא משהו שהוא עניינך" עניתי בקור והוא נתן לי כוס
"את בטוחה שתעמדי בזה ילדה ?" הוא שאל אותי
"אני יכולה לעמוד בהכל" אמרתי ושתיתי ברצף את כל הכוס הברמן הסתכל עליי בפה פעור .
"תביא לי עוד אחת כזאת" אמרתי והוא נתן לי עוד כוס
שתיתי וחזרתי לרחבה, התחלתי לרקוד כמו פעם . אהבתי את ההרגשה שהאלכוהול עשה לי . חזרתי להיות כמו פעם, ודיי התגעגעתי אל זה . התחלתי לרקוד, וכמה בנים נעמדו במעגל סביבי .
אחרי 20 דקות של ריקודים, חזרתי אל הבר ושתיתי עוד שתי כוסות . כך היה רוב הערב שלי, מהרחבת ריקודים אל הבר וחזרה .
התחלתי לרקוד צמוד עם כמה בנים עד שהיה נדמה לי ששמעתי משהו קורא בשמי .
"מיה, מה את עושה ?!" שמעתי קול אבל לא זהיתי את הבן אדם .
"תעוף ממנה כבר !" הוא אמר והעיף את הבן שרקד איתי צמוד
"היי !" אמרתי
"מיה מה קורה לך ?" הקול המוכר שאל, אבל הפנים שלו היו מטושטשות . נתקפתי סחרחורת נוראית, הרגשתי כאילו כל העולם מסתובב . ניסיתי ללכת ונפלתי , הוא הרים אותי ונתמכתי בו כדי ללכת .
"מיה מה עובר עלייך ?" הוא אמר והתקרב אליי טיפה
"את מסריחה מאלכוהול, את שיכורה לגמרי " הוא אמר
"אני? שיכורה ?" אמרתי וצחקקתי
"כמה שתית ?" הוא שאל
"לא זוכרת" עניתי והמשכתי לצחקק . הקול עדיין היה נשמע לי מוכר אבל לא הצלחתי לראות את הפנים .
"מיה כמה שתית ?" הוא שאל
"לא יודעת, שתיים , שלוש , חמש, אולי עשר כוסות ?" שאלתי
"מיה אני לוקח אותך הביתה זה היה רעיון גרוע להביא אותך לפה" הוא אמר ועזר לי לצאת החוצה מהמועדון .
"חכה שנייה" אמרתי והתקרבתי אל הפנים שלו כדי לזהות מי זה . לאט לאט הכל התבהר לי … זה רועי !
"רועי חזרתי בשבילי ?" שאלתי
"לא לא לא מיה את מדמיינת" הוא אמר
"על מי אתה עובד ? רועי תן לי נשיקה התגעגעתי אלייך" אמרתי
"מיה אני לא רועי אני איתי" הוא אמר
"נו רועי אל תעבוד עליי, מי זה איתי בכלל ?" שאלתי
"איתי, אוטי ?" הוא שאל ולא הבנתי על מה הוא מדבר
"פחח רועי נראה לי שאתה שיכור מת" אמרתי
"לא, את שיכורה ואנחנו מחזירים אותך הביתה" הוא אמר והמשיך ללכת, כשאני נגררת מאחוריו.
"רועי אני אוהבת אותך" אמרתי ועצרתי אותו .
"התגעגעתי אלייך המון בזמן האחרון, אין לך מושג כמה" אמרתי
"אני לא זוכרת למה, אבל מסיבה כלשהי לא יצא לי לראות אותך בזמן האחרון, ואני מתגעגעת" אמרתי והסתכלתי על השפתיים שלו . התקרבתי אליו .. אני לא יודעת למה, אף פעם לא ציפיתי כל כך לנשיקה ממנו . התקרבתי , הוא התקרב אליי …
"לא מיה אסור לי" הוא אמר
"מה אסור לך ? אנחנו חברים כבר המון זמן" אמרתי
"מיה אני איתי, אני לא רועי" הוא אמר
"ואם אני אעשה את זה עכשיו את לא תסלחי לי, בואי" הוא אמר והזמין מונית .
הגענו לבית, אבל הוא לא היה שלי, אני דיי בטוחה בזה .
ראיתי הכל מסתובב, הוא הכניס אותי למיטה והלך .
"רועי" אמרתי והוא הסתובב
"בוא רגע" אמרתי והוא חזר
"תשאר איתיי" אמרתי ומשכתי אותו למיטה
"מיה דיי" הוא אמר וניסה לקום אבל משכתי אותו בחזרה
"תשאר איתי עד שאני ארדם" אמרתי
"טוב, תשכבי" הוא אמר וכיסה אותי .
הוא התחיל ללטף את שיערי, הרגשתי את מגע חום היד שלו, שהייתה כל כך נעימה, עד שנרדמתי .

-בוקר-
"איייי" צרחתי מכאבים כשנייתי לקום, וכל הראש כאב לי
הסתכלתי על החדר וראיתי שאני לא נמצאת בבית שלי, ושאני לא זוכרת כלום מאתמול
ראיתי את אוטי נעמד בדלת רק עם בוקסר
"מיה זה בסדר תשני עוד" הוא אמר כשהוא עוד משפשף את העיניים, הוא עוד לא התעורר .
"מה אני עושה פה ?!" שאלתי וקמתי בתנועה חדה, וקיבלתי כאב ראש חזק . התיישבתי על המיטה בחזרה .
"אל תזוזי הרבה" הוא אמר ובא לשבת לידי אבל זזתי .
"למה אני פה ?" שאלתי
"את השתכרת אתמול ממש, לא יכולתי להביא אותך לבית שלך שלא יראו אותך במצב כזה אז הבאתי אותך לפה" הוא אמר בפשטות כאילו לא קרה כלום, והמשיך לשפשף בעיניו .
"ומה קרה ?" שאלתי
"כלום" הוא אמר
"מה זאת אומרת כלום ? קרה משהו ביננו ?" שאלתי
"לא אל תדאגי לא קרה כלום, אני ישנתי בסלון ." הוא אמר ונרגעתי
"איי" אמרתי כשקיבלתי עוד פעם כאב ראש חזק
"ממש כואב לך ?" הוא שאל
"כן" אמרתי
"טוב אני לא ממש יודע איך .. מטפלים בזה, אני אף פעם לא השתכרתי" הוא אמר
"אתה יכול להכין קפה ?" שאלתי
"כן, זה יעזור ?" הוא שאל
"כן, וגם יש לך בגדים ?" שאלתי
"מה ?" הוא שאל והבנתי איך נשמעתי
"לא התכוונתי אם אתה יכול לתת לי בגדים, אני רוצה להכנס להתקלח זה יעזור לי" אמרתי
"אה כן" הוא אמר והוציא בגדים מהארון .
נכנסתי להתקלח, שטפתי את גופי מכל הריח המסריח של האלכוהול, כנראה שממש שתיתי בכמיות אם השתכרתי כך . יצאתי ועטפתי את גופי במגבת .
חיפשתי את הבגדים אבל לא מצאתי אותם
"איתיייי" צרחתי לו מהמקלחת אבל הוא לא שמע
"נו אוטיייי" צרחתי שוב אבל הוא לא שמע
"נו איתי אתה חירש ?" צרחתי אבל הוא לא שמע .
בלת ברירה יצאתי מהמקלחת כשרק מגבת עוטפת את גופי .
"מה ….?" הוא שאל
"אני קוראת לך שעה מהמקלחת ואתה לא שומע, איפה הבגדים ?" שאלתי
"אה הם על המיטה בחדר שלי" הוא אמר והלכתי לשם.
התלבשתי, ויצאתי לסלון .
"קחי" הוא אמר ונתן לי את הקפה
"תודה" אמרתי
"אין בעד מה" הוא ענה והוסיף
"עכשיו תשתי שלא יתקרר"
"לא באמת, תודה על הכל" הוא אמר
"טוב לא קרה כלום רק הכנתי לך קפה" הוא אמר
"לא, אני חייבת לך, אתה זה שהוציא אותי מכל המצב הזה ועזר לי לצאת, תמיד היית שם בשבילי ותמיד עזרת, זה לא מובן מאליו" אמרתי והוא חייך .
"בכיף, תקראי לי כל פעם שאת משתכרת" הוא אמר וחייכתי
"טוב, את רוצה שאני אחזיר אותך הביתה ?" הוא שאל וחייכתי
"איך ? אין לך רשיון" אמרתי
"בשביל מה יש מונית ?" הוא שאל
המונית לקחה את שנינו אל הבית שלי, הוא ליווה אותי עד לדלת .
נכנסתי הביתה, החלפתי בגדים ונשכבתי על המיטה. עוד כאב לי קצת הראש.
הסתכלתי בחדר, על התמונה שלי ושל רועי … מה החיים שלי שווים בלעדיו ? יצאתי לפארק , המחשבות על רועי מטריפות אותי , רציתי ללכת לעשות הליכה כדי לנקות קצת את הראש . איפה רועי, איך הוא, האם טוב לו במקום שהוא נמצא בו ? האם הוא עם המשפחה שלו, כמו שהוא רצה להיות ? אני כל כך מתגעגעת אליו, אי אפשר לתאר איך …
הלכתי אל הספסל, והסתכלתי במשהו שלכד את עיני . היה שם מכתב, עוד מכתב . התקרבתי לאט לאט והסתכלתי על המכתב . היה כתוב שם בכתב ידו של רועי: ~למיה, מיה שלי
התיישבתי על הספסל וקראתי את המעטפה במרץ .
;מיה , מיה שלי .
חיכיתי למכתב ממך, אבל לא הגיע . כבר שחכת אותי ? אני יודע מה קרה לך אתמול . יצאת כדי לשכוח אותי, והשתכרת . איתי הזה בחור טוב, הוא שומר עלייך, אבל הכי חשוב זה שאת צריכה לשמור על עצמך, אל תסמכי על אף אחד שישמור על עצמך במקומך .
אני אוהב אותך מאוד ואת מאוד חשובה לי
~רועי
קראתי את המכתב ונתקפתי צמרמורת . אם זה מרועי ? אם הוא באמת חיי ? אני חייבת להמשיך עם זה . אני לא ראיתי את הגופה שלו, והוא שולח לי מכתבים עכשיו … אם יש סיכוי אחד שהוא חיי, אני חייבת לגלות אותו . אני לא יכולה להשאיר את זה כך . מה שבטוח, אני לא הולכת לגלות את זה לאיתי . זה הולך להיות הסוד שלי, שאף אחד לא ידע עליו … או בעצם, הסוד שלי ושל רועי