המלאך השומר שלך פרק 14
פרק 14 –
"היי עד פה" אמרתי
"מה ? מה כבר שאלתי ?" הוא אמר
"תראה, מה שקרה עם רועי זה משהו אישי מידי … אני עוד יכולה לספר לך על זה" אמרתי . ונזכרתי שלאוטי דווקא סיפרתי, הרגשתי מהרגע הראשון שאני סומכת עליו אבל עם אסף אני לא מרגישה אותו דבר.
"בסדר, כשתרצי תגידי לי" הוא אמר לפינה את הצלחת שלו, עשיתי את אותו הדבר אחריו .
"טוב, נראה לי שאני כבר צריכה ללכת, התנחלתי לך כבר מספיק בבית" אמרתי
"אע שטויות, שבוע הבא אני אשתכר ואז נעשה התנחלות אצלך" הוא אמר וחייכתי
"טוב אני הולכת להחליף לבגדים הישנים שלי" אמרתי ולקחתי את הבגדים הקודמים, אבל הם הסריחו מאלכוהול, כל הריח הטוב של המקלחת שעשיתי נעלם חשוב נדבק אליי הריח הזה .
יצאת מהחדר והתקרבתי לאסף .
"תודה" אמרתי ונתתי לו נשיקה על הלחי .
"הכיף, רק כשאת מגיעה הביתה תעשי טובה לעולם ותתקלחי שוב" הוא אמר ונתתי לו מכה בכתף
"בפעם הבאה כשאתה תהיה שיכור אני אזכור לך את זה שאתה בא להתנחל לי בבית" אמרתי
"את צריכה שאני אקח אותך ?" הוא שאל
"לא זה בסדר אני אזמין מונית" אמרתי
"נו זה לא בעיה בשבילי" הוא אמר
"אה ואיך תיקח אותי ? כך ?" שאלת והסתכלתי עליו, הוא היה עדיין לבוש בפיג'מה .
"ביי" אמרתי ויצאתי . ירדתי במעלות והמונית כבר חיכתה לי בחוץ . התיישבתי ליד הנהג .
"ילדה כמה שתית ?" הוא שאל
"זה לא שמלה שלי" שיקרתי .
כנראה שהיאממש מסריחה
הגעתי הביתה, שילמתי למונית והתגנבתי לחדר . ההורים שלי כרגיל היו בעבודה, והעוזרות היו עסוקת ולא שמו לב .
התקלחתי , סיבנתי את גופי כמה פעמים כדי שהריח המסריח ירד ממני .
יצאתי מה מקלחת, התנגבתי, והתלבשתי בבגדים נקיים עם ריח טוב, אבל ליתר ביטחון הוספתי בושם .
לקחתי את הטלפון ונשכבתי על המיטה, נכנסתי לאינסטגרם . דפדפתי בין התמונות, עד שנעצרתי על תמונה אחת . איתי והליי הזאת שכבו ביחד באותה המיטה . מזח שאני הייתי שיכורה שזה קרה אחרת באמת הייתי מצטרפת אל רועי .
יצאתי מהאינסטגרם וראיתישהיו לי שלוש שיחות מעמית .
"הי" היא אמרה
"היי" אמרתי חזרה
"נו ? מה היה אתמול בסוף ?" היא שאלה
"כלום" אמרתי
"את בטוחה ?" היא שאלה
"כן" עניתי
"אז מי זה היה זה שיצא איתך ?" היא שאלה
"סתם ידיד" אמרתי
"בטוחה ?" היא שאלה
"עמית עוד מילה אחת על זה ואנ מנתקת" אמרתי
"טוב טוב עצבן" היא אמרה .
המשכנו לדבר, ואחרי רע שעה ניתקנו . התמונה של איתי לא יצאהלי מהראש . החלפתי בגדים שוב לבגדים ריצה, ויצאתי לעשות ריצה בפארק .
הגעתי לספסל הקבוע שלי, הספסל שבו רוע השאיר לי את המכתבים .
ראיתי את איתי יושב עליו עם לירי ומתנשק איתה . עצרתי . כל כך כאב לי לראות את זה … אני מתגעגעת לאוטי שלי, זה כאילו איבדתי אותו והוא עם רועי עכשיו … או אפילו יותר גרוע , זה כאילו הגוף שלו פה אבל הוא עצמו מת ..
הסתכלי על לירי, ראיתי שהיא יושבת על משהו . עוד מכתב !
"היי" נעמדתי לידם
"היי !" צעקתי שוב . ממש הפריע לי לראות אותם כך, והרגשתי ממש מפדח להפריד בניהם אבל אסור שהם ימצאו את המכתב הזה .
"מה את רוצה עכשיו ? לא הספיק לך אתמול ?" איתי אמר . אני באמת צריכה לשאול את אסף מה היה אתמול .
"עזוב, תתעלם" לירי אמרה לו וההיא המשיכה להתנשק איתו
"לירי כמו רגע" אמרתי
"מה ?" היא שאלה
"מה ששמעת" אמרתי
"לא התכוונתי מי את ולמה את חושבת שאת יכולה להגיד לי מה לעשות ?" היא אמרה
את יושבת על משהו ששלי" אמרתי והבנתי כמה רע נשמעתי .
"מה ?" היא שאלה ורמה, ואיתי אחריה .
"תודה" אמרתי וחטפתי את המכתב , לא רציתי להשאר שם .
איכס היא ישבה על זה . חשבתי והורדתי במהירות את המעטפה .
~למיה, מיה שלי
אני ממש מצטער על מה שקרה לאיתי בגללי. …. אבל אל תתיאשי, הוא יכול לחזור להיות כמו שהוא היה, את רק צריכה להזכיר לו מי הוא ..
אוהב אותך מאוד, רועי ~
קראתי את המכתב לחתיכות וזרקתי אותו לפח העצבים . חשבתי שכל הסיפור הזה נפסק … מי זה ומאיפה הוא יודע עליי את הכל ?
תגובות (1)
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אניייייייייי רוצהההה שאוטיייי היזכר בהההההה תמשייכיייי בדחווףףף