המלאך השומר שלי פרק 1

שבועיים לפני
» «
אני שיכורה לגמרי בקושי הולכת על הרגליים והחיוך שמורח לי על הפרצוף נמצא שם רק בגלל הסטלה הלא מתוכננת.
אני מחפשת את תבל בעיניי ומוצאת אותה מרוחה על אחד הבנים מהשכבה שמעלינו.
היא נמצאת בצידו השני של הבר ואני בכניסה,מחשבותיי מעורפלות ולמרות שהיא כמו אחות בשבילי קנאה מזדחלת לליבי על כל מה שהיא השיגה ועשתה ואני לא.
אבל אני מספיק חכמה בשביל לדעת שהדברים שהיא השיגה ומי שהיא לא משתווים אל חכמת החיים והנפש הבריאה שיש לי.
אבל ההיגיון שלי לא נמצא איתי היום.
או בחדר הזה.
או בכמויות האלכוהול המטורפות ששתיתי.
"תבל!"אני קוראת בחיוך מטומטם ומתחילה להתקדם לעברה.
אני מרימה את את החצאית שלי אל על למרות שהיא קצרה בטירוף ופוסעת על העקבים שלרגליי מצחקקת לעצמי כל הדרך ומבינה שאני מתחילה לאבד שליטה על עצמי.
'תסתובבי ותצאי'קול קורא בראשי אבל אני פשוט לא מקשיבה.
'תצאי משם,שום דבר טוב לא עומד לצאת מזה..'ההיגיון שלי כמעט וצורח אבל אני מתעלמת ממנו.
"בואי כבר!"תבל קוראת ואני פוסעת לעברה בזריזות בחיוך מטופש וניפנופי ידיים מוגזמים ואז בחור מגיח מהצד ורגע לפני שאני נופלת אני משליכה עליו את גופי.
"היי.."קולו נשמע מופתע והוא ממהר לאחוז בי רגע לפני שאני מתמוטטת.
"את בסדר?"הוא שואל מהדק אחיזתו בכתפיי ואני מרימה את עיניי לעברו,הוא צעיר,יותר גדול ממני אבל צעיר.
"אתה חתיך.."אני ממלמלת בחיוך מתוק שוקעת בעיניים האפורות שלו.
"ואת שיכורה.."הוא מחייך נבוך מביט בתוך עיניי ואז הזמן נעצר.
"מה גורם לך לחשוב ככה?"אני שואלת בציחקוק.
"את מסריחה מאלכוהול"הוא אומר וגורם לי להתרגז.
"ואתה..אתה..אתה סתם מסריח"אני לא מבינה מאיפה ההתנהגות המטופשת והילדותית שלי נובעת או למה אבל משהו גורם לי להדוף אותו ולצאת לבחוץ בזעם.
אני מתחילה ללכת מצחקקת לעצמי ובו זמנית מנסה להשתלט על הדברים שאני עושה ללא הצלחה.
אני מורידה את העקבים המטופשים ומתיישבת על אחד הספסלים שנמצאים במרחק קצר מהמועדון ואני פשוט מחייכת.
"אה,הנה פרח"אני מרימה את עיניי ומבחינה בבחור שנראה קצת ערס.
"אה,הנה נעל"אני מגכחת והוא מצקצק בלשונו.
"למה ככה?"הוא שואל ומתיישב לצידי נראה מאיים.
"תתרחק ממני!"אני ממהרת לתקוף והוא מתקרב לעברי.
"תירגעי..אני לא אפגע בך.."הוא אומר בחיוך ממזרי ודוחה מניח את ידו על ירכי החשופה.
"תגיד לי מה נראה לך שאתה עושה?!"אני שומעת קול צועק בזעם ולפני שאני מבינה מה קורה הבחור נמשך בפראות לעבר אותו הבחור מהמועדון.
"תוריד ת'ידיים..!"הבחור צועק עליו בכעס מניח את ידו על ידייו המאיימות.
"אין בעיה.." הבחור מהמועדון אומר וחובט בפניו באגרוף שגורם לי לרחם על הממזר הדוחה.
"בואי" הוא פשוט מושך אותי לעברו וגורר את שנינו לעבר החנייה.
"אנחנו לא מכירים," אני אומרת כשראשי מרגיש כבד אבל הוא מגיב בשתיקה.
"אביתר," הוא משיב לבסוף, מציג את עצמו כשנינו נעמדים ליד ג'יפ לבן.
"בר," אני לוחשת את שמי.
"עכשיו זה מספיק?" הוא שואל מוציא מפתח מכיסו.
"יש לי להקיא" אני פולטת מבין שפתיי ותוך רגע מוציאה את כל ארוחת הצהריים שלי על נעליו.
"אלו נעליים חדשות.." הוא ממלמל בשקט ונראה שהוא מנסה לא להתעצבן, ואז אני מאבדת תחושה ופשוט קורסת אל תוך ידיו, ידיו של הזר הנאה שלמולי.
ידיו של המלאך השומר שלי.