המכתב

אהובה שלי איך הגענו למצב הזה? איך את כל כך קרובה אליי פיזית, מרחק של כמה בניינים אבל רחוקה שנות אור ממני, את כל כך פורחת מאז שהחלטת שזה סופי, את קורנת מאושר כאילו הייתי מה שמפריד בינך לבין מה שטוב, החדר שלי שהיה פעם כל עולמינו ניהיה קטן מידיי, אני כמעט ולא נמצא בו, ושאני כבר כן נמצא בו אני מרגיש כאילו הקירות שלו סוגרים עליי, הצחוק שלך עדיין מתגלגל פה, הריח כבר נעלם ואני כבר לא זוכר אותו אפילו מכמות הבנות שיצאו ממנו מאז עזבת, מחפש כל דרך לברוח מהמציאות הזו שאת לא נמצאת כאן לידי, מחפש חום בכל מי שמוכנה לתת גם אם זה ללילה אחד, אבל אין לך תחליף, את האהבה שלך גם מיליון בחורות לא יצליחו להחליף.
בחלום שלנו היה לנו בית עם גינה ומאה כלבים, כי תמיד היית רגישה קצת יותר מכולם ואהבת נורא כלבים, אני יודע שאני צריך להתקדם ושהכסף שחסכתי בשביל שנטייל יחד מתחיל להגמר אבל איך עושים את זה, איך מפסיקים לחשוב עלייך איך עוזבים את המדינה הזו שאנחנו לא ביחד.
אהובה שלי הלוואי ולא היינו מגיעים למקום הזה הלוואי וזה היה עוד אחר צהריים משעמם שאנחנו שוכבים סתם במיטה ומדברים, אבל באותה תקופה כלום לא היה מספיק לי, התחלתי לחלום לחוד, בחלום שלי טיילתי לבד בעולם פגשתי והכרתי אנשים חדשים, חוויתי וניסיתי תרבויות, אבל זה לא התאים לך ועל זה אני גם אפילו כועס עלייך, איך יכולת לבקש ממני להפסיק לרדוף אחרי החלום שלי? גם אם הוא לחוד ממך לתקופה קצרה, אני הרי לא הייתי עושה שום דבר שיפגע בך.
אני רק רוצה שתשכבי לידיי עוד פעם אחת, תבקשי ממני כוס מים בקול החמוד הזה שלך שאיאפשר לסרב לו כמו כל פעם אחרי שהיינו מסיימים לעשות סקס או אהבה כמו שאהבת לקרוא לזה.
את רחוקה ממני עכשיו ולעיתים מרגיש לי שהפער הזה שנוצר בינינו הוא בלתי ניתן לגישור, חיים שלמים שנהרסו ברגע, אני רוצה להאמין שאני עדיין מכיר אותך ואת אותה האישה שהתאהבתי בה, רוצה לדעת שאת עוד אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותך, שלא שחכת ממני.
את בטח חושבת שכבר לא אכפת לי כי נעלמתי לך מהחיים כמו סערה אבל תנסי להבין אותי, זה היה או לברוח או למות מכאב ובחרתי לברוח, היום אני מצטער על שברחתי ולא התמודדתי עם הכאב כי אולי היינו במקום אחר, אבל זה כבר מאוחר מידיי, טוב לך מידיי כדי שאכנס לך לחיים באותה מהירות שברחתי מהם.
מקווה שאת עוצרת מידי פעם להיזכר גם בדברים הטובים שהיו לנו..אוהב אותך לנצח אהובה שלי.