המילים שלא נאמרו לך

השנתיים האחרונות מוקדשות לך .
לאורך כל הזוגיות חשבתי כי לא אוכל למצוא טוב יותר ממה שיש לי וכי יש לי בעיה לא פתורה עם עצמי שגורמת לי לא להרגיש את מה שהלב רוצה באמת .
כשהיו שואלים אותי אם אני אוהבת אותך, תמיד עניתי "כן", אך בחלומותיי ראיתי אהבה באופן אחר .
באופן שלא הרגשתי כלפיך .
ביליתי שנתיים שלמות מחיי בלשכנע את עצמי שטוב לי ושאני צריכה להמתין .
ויתרי על עצמי במשך שנתיים שלמות כי תמיד אמרתי לעצמי שיש לי כל מה שאני צריכה כדי להיות מאושרת .
היום, כשדעתי צלולה, אני יודעת שאת הדבר הכי חשוב כדי להיות מאושרת לא היה לי .
הדבר החשוב הזה, נקרא אהבה .
אני כותבת לך את המילים הללו ובו זמנית מרגישה שאני חבה לך כל כך הרבה הסברים על כל מה שרצית שאהיה ולא יכולתי להיות .
אני מכירה אותך כל כך טוב, כל חלק באישיות שלך, גם את הנסתר ביותר .
תמיד ניסיתי להיות שם איתך, בתוך הקשר הזה .
לעיתים היה נדמה לי כי הצלחתי לעבוד על עצמי .
ככל שעוד ועוד מילים נערמות לכדי מכתב, אני רואה בדמיוני את תגובתך לנוכח קריאת המילים וליבי נשבר .
לא השליתי אותך, השליתי את עצמי .
לא רימיתי אותך, רימיתי את עצמי .
לא איבדתי אותך, איבדתי את עצמי .
הייתי תמיד שם בשבילך אך שכחתי מעצמי .
הכלתי אותך עד שלא נותר בי מקום להכיל את עצמי .
במשך שנתיים שלמות מחיי ניסיתי להגיע לשלווה עצמית אך במקום זאת הגעתי לתהום אינסופית .