המחנה-פרק 4

#כעבור יומים#
נ.ב. עינבל

"אני לא מבין איך אני אמשיךלגור עם הילדים האלה" רוי אמר לי
"אני לא מבינה איך אני אצליח להמשיך לגור אם הבנות האלה, תדמיין שהיתה לבוש כמו בת והיית אוהב את זה, זה יהיה נחמד שכל הזמן יעירו לך?" שאלתי
"א. אני בחיים לא אתלבש כמו בת ו-ב. באמת זה לא נחמד" רוי אמר
אני ורוי הפכנו לחברים הכי טובים ביום הזה, לא רציתי שזה ישתנה.
"אני צריכה ללכת, ביי" אמרתי
"ביי" רוי מלמל

נ.ב. רוי

עליתי לחדר שלי, אני נפלתי על המיטה שלי ולמזלי הרב אף אחד לא היה שם.
"You Can't Always Get What You Want " הרינגטון שלי צילצל
"הלו?" שאלתי
"היי, זה אבא, יש חדשות בשבילך" הוא אמר
"כן אבא, מה קורה?" שאלתי קצת בחשש
"זוכר את החברה שלי? נורית?" הוא שאל
"כן" אמרתי
"אני יודע שהיתי צריך לשתף אותך…."
"תגיע לעינין" אמרתי
"אני הצעתי לה נישואין, אל תישתגע" הוא אמר אבל אני הפסקתי להקשיב לו במילה נישואין, הטלפון נפל מידי, רצתי החוצה, לא רציתי ליראות אף אחד, פתאום שמעתי צליל, יותר נכון אקורד, אקורד של גיטרה, זה לא הדבר היחיד ששמעתי, גם קול רך עם נגיעות מחוספסות פה ושם ששר.
הלכתי אחרי הצלילים הממכרים, ולא האמנתי למראה עיני כשראיתי מי מנגן.