אהבה בלתי אפשרית♥- הסברים טיפה על הסיפור+הקדמה!:)

היי:)
אוקי, אממ הסיפור הזה יהיה סיפור בהמשכים, ואני רוצה לכתוב אותו על המורה שלי..
ואל תגידו לי שאני משוגעת או מוזרה או איכסה אחרי מה שאני הולכת להגיד….
אני מאוהבת בו!
כן, זה קצת מוזר להתאהב במורה..
בכל אופן, הסיפור הזה נכתב עליו ועל האהבה שלי כלפיו, אז אני אשמח לקוראים/קוראות :))
אז שנתחיל? חח ;)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שלום לכולם! קוראים לי לירון, בת 17 ממודיעין..
אני גבוהה, בעלת שיער חום-בלונדיני, עיניים ירוקות, רזה, אך שמנה במקומות הנכונים חח (נקרא לזה ככה). אוהבת לנעול נעליים גבוהות, חולת טייצים וסקיני. יש לי המון כובעים! אמא שלי אומרת שהם תופסים לי מקום בחדר ושאני לא צריכה את כולם (-.-)..
אני עצלנית!, כן, אני מודה! אני יכולה להישאר בחדר מול המחשב שעות בלי לצאת מימנו, ואם כבר אני יוצאת מן החדר זה למטבח וחוזרת.. אני אוהבת אוכל! אהבת חיי! *~*.. אני מסוג האנשים שאומרים "חיים כדי לאכול"!
יש לי 3 חברות טובות: יסמין, נוי וניקול..
אני לומדת בתיכון (נראה לי שהבנתם את זה עוד כשאמרתי שאני בת 17 חח)…
הכל טוב ויפה עד עכשיו, אך לפני כשנה וחצי קרה משהו ששינה את חיי לגמרי…
התאהבתי!
אבל זו לא עוד סתם התאהבות….
התאהבתי במורה לפיסיקה..
אתם בטח אומרים עכשיו "איך זה שינה את חייך?|- אז התשובה היא, שזה כואב לי כל פעם מחדש לחשוב עליו ולדעת מראש שלא יכול לקרות משהו, כי הוא מורה.
"הכי כואב זה לאהוב ולדעת שלא יקרה כלום…"- זה המשפט שמייצג אותי…
אני רואה אותו עובר במסדרון ומוקסמת.. בשיעורים שלו אני מסמיקה וכשהוא מסתכל עליי אני נמסה במקום… חשבתי בהתחלה שההתאהבות בו תעבור, שזה יחלוף, אך טעיתי…
כבר שנה וחצי שאני מאוהבת בו, לא מצליחה להתרכז בשיעורים…
מקווה שיקרה משהו, אך בלב אני אומרת- 'הוא גדול מימך ב-17 שנה!!!!'…
אהבה זה דבר בלתי נשלט… חברות שלי אומרות שהוא מכוער, אך בגלל שאני אוהבת אותו, אני מרגישה שהוא הכי מושלם שיש! אני מרגישה תחושה נעימה בתוך הלב כשאני רואה אותו, אני מרגישה צמרמורת… אני מרגישה מאוהבת!……♥