המורה הקוריאני שלי – פרק 9 – חלק ב'
אחרי שאמר את המילים האלו נתקפתי חרדה. הרחקתי אותו ממני והסתכלתי עליו במבט עצבני "על מה אתה מדבר?" התעצבנתי כל כך.
"ג'ון צ'אן!" ג'יי הון נכנס לתוך הסטודיו והיה נראה שהוא שמע את הכול "לך לקרוא לקבוצה, נתחיל בחזרה." הוא הניח את דבריו ליד מערכת הסטריאו והסתכל על פניי הרטובות.
סירבתי להסתכל לעברו "אני יקרא להם!" עצרתי את ג'ון צ'אן וזה הסתכל עליי במבט מודאג.
"ביקשתי מג'ון צ'אן שילך.." ג'יי הון הסתכל עלינו וסימן לג'ון צ'אן ללכת.
ניגבתי את פניי והתיישבתי על הספסל בחדר. שיחקתי עם הכובע שלי והתחילו לרוץ במוחי מלא מחשבות לגבי ג'יי הון.
הוא התיישב על הספסל לידי והמחשבות עליו רק התגברו והטרידו את מנוחתי. הרגשתי שאני חייבת לצאת מהסטודיו ולא אני ישתגע.
"לאן את הולכת?" הוא תפס את ידי והחזיר אותי לשבת על הספסל.
לא דיברתי רק נאנחתי והשפלתי את מבטי.
"דיברנו.." הוא נאנח והסתכל על התקרה "עשיתי כדברייך ודיברתי איתה." הוא הסתכל על פניי העצובות והמושפלות והמשיך לדבר "היא סיפרה לי למה היא עזבה אותי, היא אמרה שהיא נלחצה מנישואים איתי בגלל הפרסום שלי, שהיא לא סמכה עליי בגלל שכל הזמן הייתי חוזר מאוחר הביתה ולא משתף אותה עם מי הייתי או מה עשיתי. היא בכתה ואמרה לי שהיא עשתה טעות ושהיא רוצה ש..נחזור." הוא נאנח והסתכל על הרצפה בעודו משלב את ידיו זו בזו "החלטנו לתת לזה עוד צ'אנס והיא רוצה לחזור לגור איתי.." הוא נראה נבוך וכיווץ את פניו, היה נראה שהמעמד הזה לא נוח לו.
"תן לי לגאול אותך מהאי נעימות, אני יעבור אל תדאג!" קמתי מהספסל במטרה לצאת מהסטודיו וג'יי הון תפס אותי וסירב לתת לי ללכת "תעזוב אותי.." ניסיתי לשחרר את ידיי אבל הוא סובב אותי חזרה לכיוונו ואחז בי בחוזקה "את לא צריכה ללכת, פשוט רציתי להגיד לך שהיא תעבור לגור איתנו גם.".
"ג'יי הון.." הסתכלתי עליו בעיניים בורקות "אני שמחה שהסדרת איתה את העניינים. ידעתי שאחרי שתדברו אתה תרגיש טוב יותר ושתחזרו להיות ביחד. אבל, לי אין כבר מקום בבית שלך אם היא תעבור לשם גם כן." הורדתי את ידיו מעליי "היא לא תסכים לזה.."
"היא לא אמורה להסכים לכלום, מגי. את התלמידה שלי. והיא תבין את זה שאנחנו מתאמנים ושאני צריך ללמד אותך. חוץ מזה שהיא תעבור רק בעוד חודש." הוא סירב לתת לי ללכת "בבקשה, אל תעזבי." הוא הסתכל עליי במבט מיוסר.
"ג'יי הון.." הסתכלתי עליו במבט מיואש וסירבתי לתת לדמעות לפרוץ החוצה.
"לפחות תישארי עד סוף החודש הבא ואם תחליטי שאת רוצה ללכת..אני לא יעצור בעדך." הוא השפיל את מבטו ושיחרר את אחיזתו.
הסתכלתי עליו במבט מיוסר כל כך. הרגשתי שאני מתפוצצת והרגש הזה שיגע אותי אבל סירבתי לתת לו להבין שאני שבורה "בסדר.." אמרתי בתקיפות.
ג'ון צ'אן ושאר חברי הלהקה הגיחו מדלת הכניסה ונכנסו ברעש לתוך הסטודיו. ג'ון צ'אן הסתכל על מבטי השבור ולאחר מכן הסתכל על ג'יי הון המיואש וזה הדליק את מערכת הסטריאו וביקש מכולם להסתדר במקומם.
אחרי השיעור הזה הייתה לנו הפסקה. ג'ון צ'אן התיישב על ידי בחדר הסטודיו והסתכל על פניי המושפלות "היי, את מתכוונת להישאר כך כל היום?" הוא נשמע עצבני כשדיבר איתי.
"ג'ון צ'אן, יש לכם כאן גיטרה?" הסתכלתי עליו מיואשת והוא הרים אותי וחייך אליי "בואי נלך לחדר הקלטות, שם יש." הוא תפס בידי וגרר אותי אחריו לאולפן הקלטות. כשנכנסנו לשם הוא דחף אותי לתוך חדר ההקלטות וסימן לי בידו לעבר הגיטרה שישבה שם על הסטנד.
תגובות (0)