המורה הקוריאני שלי – פרק 9 – חלק א'

כשהגענו לבית הספר הסתכלתי על ג'יי הון והרגשתי שאני לא יכולה להפסיק להביט בו. לא הפסקתי להריץ בראשי את התמונה של פניו וזה הטריד את מנוחתי. לא רק שהוא הרתיע אותי, עכשיו אני גם לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. מה קורה לי?
התקדמתי איתו לכיוון אולפן ההקלטות והוא התחיל לדבר עם אחד המפיקים שישבו שם בקוריאנית ולא הבנתי דבר.
"אני נכנס להקליט.." הוא אמר לפתע ולאחר מכן פנה ליציאה ונכנס לתוך החדר הקלטות.
ישבתי בחדר ממולו והוא שם על אוזניו את האוזניות הגדולות והסתכל על המילים שהיו מולו. הוא התחיל לשיר לצלילי המוסיקה וכשהקשבתי לשיר מהחדר השני. למרות שהמילים היו בקוריאנית, הייתי פשוט המומה מהצורה שבה הוא העביר את השיר. הוא נראה רציני גם כששר את השיר, זה לא הפתיע אותי. הייתי רגילה לפניו הרציניות. הוא היה מחייך לעיתים רחוקות.
ג'ון צ'אן נכנס לחדר ההקלטות ואמר לי שלום. לאחר מכן הוא פשוט התיישב על ידי והקשיב, כמוני, לשיר של ג'יי הון.
למרות שהשירה שלו הייתה מדהימה הוא עצר הרבה פעמים וביקש להתחיל מהתחלה. המפיק המוסיקלי שלו התעצבן על הפרפקציוניסטיות שלו ואמר לו שהוא יחליט מתי הוא שר לא טוב, אבל ג'יי הון לא היה מוכן להמשיך לשיר אם זה נשמע לו טוב.
ישבתי מהחדר הסמוך והסתכלתי עליו בחיוך, הוא היה נראה רציני אך שליו כשהיה בתוך אולפן ההקלטות. זה היה המקום אליו הוא שייך.
הוא הסתכל עלי מבעד לזכוכית והמשיך לשיר בעודו מסתכל עליי. אני לא יודעת למה השפלתי את מבטי באותו הרגע, הרגשתי מובכת מהסיטואציה הזאת.
פתאום ראיתי כי מבטו של ג'יי הון קפא והוא הפסיק לשיר. הסתכלתי מאחוריי, למקום שאליו הוא הביט וזיהיתי אותה ישר. זאת הייתה הי ג'ין.
הם המשיכו להסתכל זה על זו ושניהם נראו פגועים. הי ג'ין הסתכלה עליו בעיניים דומעות ולאחר מכן לחצה על הכפתור שעל המערכת ,כדי שתוכל לתקשר עם ג'יי הון, ואמרה לו משהו בקוריאנית.
ג'יי הון הוריד את האוזניות מעל אוזניו והתקדם לכיוון היציאה. הוא נכנס לחדר שבו היינו כולנו. הוא הסתכל עליי ולאחר מכן על ג'ון צ'אן וסימן לו להוציא אותי משם.
"בואי נלך.." ג'ון צ'אן תפס בידי ולקח אותי אחריו. אני הסתכלתי לאחור על פניו השבורות והכעוסות של ג'יי הון כשהביט בה והספקתי לראות רק שהיא חיבקה אותו והתחילה לבכות על כתפיו. הוא לא החזיר לה חיבוק ונראה עצבני כשבכתה עליו.
"ג'ון צ'אן.." שחררתי את ידי מידו "אני לא יכולה להשאיר אותו שם.."
"על מה את מדברת?" הוא החזיק אותי שוב ונראה כאילו לא הולך לשחרר ממני.
"אתה צודק! בטח השתגעתי! בוא נלך לסטודיו." שחררתי את ידו מידיי והלכתי איתו לכיוון הסטודיו. הפעלנו את מערכת הסטריאו והתחלנו לרקוד את אותו הריקוד שהוא לימד אותנו. ג'ון צ'אן הסתכל עליי ואני ניסיתי להיזכר בתנועות ובצורה שבה הוא אמר לי לעמוד, אבל כל מה שיכולתי לחשוב עליו באותו הרגע היה רק על מה הם מדברים? האם עכשיו הוא מרגיש טוב יותר? או יותר גרוע?
התיישבתי על הרצפה והחזקתי את ראשי עם ידי.
ג'ון צ'אן ניגש אליי והחזיק את פניי "מה קרה?" הוא נראה מבוהל כשהסתכל על הדמעות שהיו בעיניי.
"אני משתגעת! זה מה שקרה.." ניגבתי את הדמעות מעיניי וקמתי מהרצפה.
ג'ון צ'אן קם בעקבותיי והסתכל על פניי הרטובות "היי מג, את בוכה בגלל ג'יי הון?" הוא בחן את פניי.
הסטתי את פניי הצידה ושתקתי. ההרגשה שהרגשתי בפנים הייתה איומה. לא יכולתי להגיד לג'ון צ'אן שזה בגלל ג'יי הון, למרות שזה כן היה בגללו.
"מגי.." הוא ליטף את פניי הבוכיות ולאחר מכן קירב אותי אל חזהו וכרך סביבי את ידיו "התאהבת בג'יי הון..".