המורה הקוריאני שלי פרק 8 – חלק ג'
הוא הסתכל עליי במבט מופתע וכל הסובבים שהיו לידנו התחילו לצרוח בצורה מטורפת. הוא תפס את ידיי ועזב את משקפיי השמש מאחור. התחלנו לרוץ במהירות מטורפת כדי לברוח מההמון שהיה בעקבותינו. לא יכולתי להפסיק לרוץ כי ידעתי שכל שנייה חשובה, אבל הרגשתי שאין לי אוויר יותר כדי להמשיך לרוץ "ג'יי.." ניסיתי לסנן מבעד לשפתיי המתנשפות.
ג'יי הון הכניס אותי לתוך סמטה צרה בין שני בניינים ונשען עליי באודו מסתכל על פניי ומניח את אצבעו על פיו כמסמן לי להיות בשקט.
ההמון שהיה בעקבותינו המשיך להיכנס לתוך השוק בריצה ואנחנו נשארנו צמודים אחד לשני בתוך הנתיב הצר הזה.
הוא הסתכל על עייני הגדולות ואני התנשמתי בצורה מטורפת. החזקתי את בטני והסתכלתי על עיניו הקטנות. היה נראה כאילו ריצת המרתון שעשינו עכשיו לא הזיזה לו בכלל, זה רק הראה לי עד כמה שאני פדלאה. הוא חייך אליי "את באמת חושבת שאת צריכה להתנשף ככה בגלל ההליכה הזאת?" הוא לחש לי.
"הליכה??" הסתכלתי עליו עצבנית "טוב שלא הרצת אותי בכל השוק ואמרת לי 'רק הלכנו לטייל..' בדגש על הלכנו !" הסתכלתי עליו בעודי מתנשמת ומתנשמת, מנסה להסדיר את נשימותיי.
הוא התגלגל מצחוק והסתכל עליי במבטו המתנשא "זה רק מראה לך כמה עבודה יש לי לעשות איתך.." החיוך נמחק לאט מפניו ועכשיו הוא כבר נראה מיואש "בגללך! אם לא היית דוחפת אותי לא הייתי מאבד את משקפיי השמש שלי ולא היו מזהים אותי!" הוא הסתכל עליי בפנים זועפות .
"אם לא היית מושך אותי משם, לא הייתי נאלצת לדחוף אותך.." הסתכלתי עליו עצבנית גם אני.
הוא נראה ממש זועף והסיט את ראשו הצידה באודו עוצם את עיניו בכעס. הוא שתק אחריי המילים האלו ופשוט יצא החוצה מהסמטה.
אני יצאתי מיד אחריו, מסתכלת לעברו במבט כעוס, והוא מיד הסתובב לכיווני והצמיד אותי לקיר "אין לי עדיין משקפיי שמש!" הוא נראה מבוהל כשדיבר איתי.
"ו..??" הסתכלתי עליו עצבנית והייתי מובכת מהמצב הלא נעים הזה. שנינו היינו קרובים כל כך אחד לשני והרגשתי את נשימותיי הכבדות ואת פעימות ליבי המואצות, אבל הפעם לא בגלל ריצה.
"היי, שמעתי שג'יי הון נמצא כאן בסביבה." אמרה ילדה קוריאנית אחת שהחזיקה במצלמה בעודה מדברת לחברתה השנייה.
"כן, גם אני שמעתי!!!" הילדה השנייה החזיקה בפלאפון שלה והייתי נראתה נרגשת "אני חייבת לצלם אותו!"
הסתכלתי על ג'יי הון שנראה מבוהל כששמע לשיחה שלהן והסתכל על פניי "מגי, הן רוצות לצלם אותי!" הוא לחש אליי.
הסתכלתי עליהן והן החזירו אליי מבט. לאחר מכן הסתכלתי מהר על ג'יי הון שהסתכל עליי במבט חסר אונים והדבר הראשון שעלה במוחי הוא לבקש ממנו שינשק אותי.
"מה???" הוא נראה המום לנוכח הבקשה שלי "אין סיכוי!" הוא דחף את עצמו קצת אחורה.
באותו הרגע הסתכלתי לכיוון של הבנות והן התקדמו לכווננו והסתכלו על גבו של ג'יי הון. הסתכלתי עליו ובלי לחשוב פשוט הצמדתי את ראשו לראשי בצורה של נשיקה, בלי שהשפתיים שלנו יגעו זו בזו.
"פשוט תישאר." סיננתי בלחש מבעד לשפתיי.
"מג.." הוא ניסה להתנגד ואני, שניסיתי להקריב את פניו במטרה שלא יעלו עליו, בטעות הקרבתי אותן יותר מידיי. השפתיים שלנו נגעו אחת בשנייה ושנינו נראינו מופתעים לנוכח המצב שנקלענו אליו. נשארתי עם עיניים פקוחות והסתכלתי על הבנות שהתקרבו אלינו ולאחר שראיתי שהן בדרכן לעברינו עצמתי את עיניי. ג'יי הון עדיין נשאר עם עיניים פקוחות אבל עיניו נעצמו גם הן אט-אט.
"בואי נשאל אותם.." אמרה הילדה הקוריאנית והתקדמה לעברינו.
"לא..אל תפריעי להם!" אמרה החברה שלה וגררה אותה להמשיך לתוך השוק.
אני לא יודעת כמה זמן נשארנו שם, אבל זה היה נראה דיי הרבה. עמדנו צמודים זה לזו בסמטה הזו ופשוט לא יכולנו לנתק את עצמנו אחד מהשנייה. הרגשתי את דפיקות ליבי המואצות ופחדתי מהרגש הזה.
ג'יי הון כרך את ידיו סביב מותניי והצמיד אותי אליו ואני כתוצאה מזה הנחתי את ידיי על צווארו. לאחר מכן פתחתי את עיניי והסתכלתי עליו המומה. דחפתי אותו אחורנית וניתקתי את שפתיו משפתיי. הוא הסתכל עליי מבוהל גם הוא והניח את ידו על מצחו, מנסה לעכל מה קרה.
נשארנו עומדים זה מול זו. שנינו השפלנו את מבטינו ולאחר מכן הוא הסתכל עליי וחייך "תודה, מגי!" הוא אמר באנחת הקלה "תודה שעזרת לי, מצטער שזה יצא ככה.." הוא נשמע נבוך.
"זה בסדר.." חייכתי, אבל סירבתי להרים את ראשי כדי לא להיתקל במבטו.
"אבל, מה אני יעשה? אני לא יכול לצאת ככה.." הוא הסתכל עליי בייאוש.
"תישאר כאן.." הכנסתי אותו לתוך הסמטה "אני יקנה לך כמה דברים ויעזור לך להתחפש."
"להתחפש?" הוא נראה מופתע לשמוע את הרעיון שלי.
"פשוט תחכה לי כאן."
תגובות (0)