המורה הקוריאני שלי פרק 8 – חלק א'

בבוקר כשג'יי הון פקח את עיניו הוא שם לב לכך שאני יושבת על הרצפה וראשי היה מונח על מיטתו. הייתי עייפה כל כך, כי הוא לא הפסיק להקיא כל הלילה וכל פעם כשהוא רצה להקיא לקחתי את הדלי שהיה מונח על ידי ועזרתי לו לכוון לתוך הדלי. זה היה סיוט.
"אהההה…" הוא קפץ לצד השני של המיטה והיה מופתע לראותי יושבת על ידו. הידיים שלנו היו מחוברות אחת לשנייה, כי הוא לא הסכים לשחרר אותי כל הלילה!
"למה אתה צועק?" החזקתי את ראשי "יש לך מושג איזה לילה עברתי בגללך?" הסתכלתי עליו בעיניים עייפות.
"אחחח.." הוא החזיק את ראשו ונזרק חזרה על המיטה "יש לי כאב ראש נוראי!"
"למה זה לא מפתיע אותי.." הסתכלתי על הדלי ולאחר מכן על ג'יי הון.
"אבל, מה..מה את עושה פה?" הוא עדיין היה עם מבט מופתע על פניו.
"אתה לא זוכר?" הסתכלתי על עיניו הקטנות והמפוחדות.
הוא הסתכל עליי במבט מבוהל נורא ופשוט שתק.
הסתכלתי עליו בחיוך והתקדמתי לכיוון האמבטיה "פשוט תשטוף את עצמך, אתה מסריח מקיא!" הלכתי לכיוון האמבטיה כדי לשטוף את פניי והוא הריח את בגדיו ולאחר מכן ישר הוריד את החולצה ונגעל מעצמו.
כשהוא נכנס לאמבטיה אני עדיין שטפתי את פניי. הוא הסתכל על פניי הלבנות ואני נבהלתי למראה חזהו החשוף. עצמתי את עיניי בחוזקה ושטפתי את פניי מספר פעמים עם מים קרים. ולאחר מכן ישר שמתי על עצמי את המגבת על הפנים ויצאתי מחוץ לאמבטיה.
ג'יי הון צחקק לעצמו וסגר את הדלת מיד אחרי שיצאתי.
אני, נכנסתי לחדר במהרה וסגרתי את הדלת מאחוריי. הנחתי את ידיי על החזה והרגשתי איך הוא עולה ויורד באיטיות. התנשמתי בכבדות והלב שלי לא הפסיק לפעום.
עצמתי את עיניי המפוחדות ונשמתי עמוקות. לא הצלחתי להירגע ורק התיישבתי בעודי נשענת על דלת החדר. "מה לעזאזל קורה לי? יכול להיות שאני מפתחת כלפיו רגשות?" ניערתי את ראשי בחוזקה וסירבתי לאמין "לא! לא! אין סיכוי!" החזקתי את ראשי וניסיתי למחוק ממוחי את התמונה של פניו המשורטטות,עיניו הקטנות ושפתיו המלאות.
"דייי!!!" קמתי מעל הרצפה והתלבשתי. החלטתי שאם אני יישאר בבית היום, אני לבטח ישתגע.
כיוון שהיה זה הסופ"ש החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהסתובב קצת ברחבי קוריאה. אולי במקום לבכות על זה שאני כאן, אני פשוט ינצל את זה שאני בארץ אחרת. חייכתי לעצמי ויצאתי מהחדר עם מכנס ג'ינס רחב וחולצה אדומה צמודה לגופי המצומק. נעלתי את נעלי הספורט הלבנות האהובות עליי, הנעליים שאיתם הייתי רוקדת תמיד וחיפשתי את הכובע שלי.
בתוך הארון מצאתי את הכובע של ג'יי הון וכשיצאתי מהחדר כדי לדרוש את כובעי בחזרה בתמורה לכובע שלו הוא יצא מהאמבטיה רק עם מגבת כרוכה סביב מותניו.
אני, שנתקפתי הלם מוחלט לראות את חזהו הבולט שנית, הסתובבתי מיד והנחתי את הכובע על פניי "מה נראה לך שאתה עושה???" הפניתי את גבי אליו.
"מה עשיתי?" הוא דיבר בתמימות ומטון דיברו יכולתי לשמוע אותו צוחק.
"זה נראה לך מצחיק? אני נראית לך משעשעת?" התעצבנתי נורא ועדיין נשארתי עם גבי מופנה כלפיו.
"אוו, אין לך מושג כמה." הוא נעמד מאחורי ותפס בכובע שהסתיר את פניי.
"מה אתה עושה? תעזוב!!" נלחמתי איתו במטרה שלא ייקח את הכובע, אך ללא הועיל. הוא משך את הכובע מידיי והניח אותו על ראשו הרטוב.
"ג'יי הון!" הסתובבתי לעברו והוא ראה את פניי הסמוקים "תחזיר לי את הכובע שלי!" התעצבנתי עליו כל כך.
"חמודה, את מסמיקה.." הוא צבט את פניי הסמוקות.
"אל תיגע בי.." העפתי את ידו מפני ולאחר מכן נכנסתי לחדרו.
"היי, מה את עושה???" הוא נכנס אחריי באודו מסתכל עליי מחטטת בארונו ומחפשת נואשות אחרי הכובע "את מחפשת את הכובע שלך? לא תמצאי אותו כאן.." הוא גיחך והסתכל עליי בהנאה באודי מחפשת את הכובע שלי.
סגרתי את הארון בטריקה חזקה והתקדמתי אליו, ולכיוון גופו החשוף, והסתכלתי בכעס לתוך עיניו הקטנות "אז איפה אני יכולה למצוא אותו???"
"אצלי ברכב, את לא זוכרת שזרקתי אותו לאחור?" הוא חייך כמסופק והתקרב לכיוון פניי "למה את כל כך קרובה?"
התרחקתי ממנו והלכתי אחורנית ואילו הוא המשיך להתקרב לפניי ולהתגרות בי "מה נראה לך?" נעמדתי מולו והסתכלתי על עיניו הקטנות "או יותר נכון, מה אתה רוצה לשמוע?" חייכתי אליו "שאני יצעק 'ג'יי הון, תחתום לי על החולצה!!!' או ' ג'יי הון, אני רוצה להצטלם איתך, תנשק אותי אהההה' כמו המעריצות המשוגעות שלך? אז לא! אני בסך הכל רוצה את הכובע שלי בחזרה!" אמרתי בתוקפנות.
הוא חייך אליי ועדיין היה קרוב אליי "אם היית נותנת לי להתלבש היית מקבלת אותו, או ש.." הוא הסתכל על המגבת והחזיק בקצה כדי לפתוח אותה.
"לאאאאאא!!!" צרחתי והסתובבתי בשנית "אני יוצאת! אני יוצאת!" אמרתי באודי ממהרת לצאת מחדרו.
שמעתי אותו אחרי שיצאתי מתגלגל מצחוק ואילו אני נראיתי כמו עגבנייה מיובשת! עצבנית ומובכת מהסיטואציה המבישה הזאת.
כשהוא ירד למטה והיה לבוש בבגדיו המשונים וכשסידר את שיערו הגולש לצד, כמו שנהג לעשות תמיד. הסתכלתי עליו ונשמתי נעתקה. ייתכן שאני מתאהבת במורה שלי? זה בלתי אפשרי! בבן אדם המשוגע הזה???
"על מה את מסתכלת?" הוא החזיק את ראשו ונראה היה שהוא סובל.
"על שום דבר.." השפלתי את מבטי ושתיתי מהכוס קפה שהייתה מונחת על השולחן לידיי "הכנתי לך קפה, זה יעזור לך להנגאובר."
הוא התיישב על ידי והסתכל עליי במבט בוחן "תודה.." הוא לקח את הכוס ולגם ממנה ולאחר מכן הסתכל על בגדיי "לאן את הולכת היום?"
"ואוו, אמא? ממש השתנת! את פתאום נראית קצת..גבר.." הסתכלתי עליו עצבנית "לא עניינך!".
קמתי מהשולחן והנחתי את הכוס בכיור. לאחר מכן התחלתי ללכת לכיוון היציאה אבל ג'יי הון עצר אותי "מגי, לפחות תגידי לי מתי את חוזרת.." הוא נראה מודאג מעט.
"ואם אני לא יחזור היום בלילה?" חייכתי אליו והסתכלתי עליו במבט שובבי.
"אין סיכוי שאת לא חוזרת! תהיי פה עד 12, את שומעת?!" הוא נשמע תקיף יותר.
" כן, אמא.." לקחתי את המפתחות של הרכב שלו מעל השולחן והתקדמתי לכיוון המכונית.
נכנסתי לבפנים והתחלתי לחפש את הכובע שלי, שהיה מונח על רצפת הרכב "אוייי.." ניקיתי אותו מהלכלוך שהצטבר עליו ולפתע נוכחתי לגלות שג'יי הון התניע את הרכב והחל לנסוע.
"מה אתה עושה? אני צריכה לרדת!" הסתכלתי עליו מהמושב האחורי ולא הבנתי למה הוא ממשיך לשתוק "ג'יי הון!!!"
"תחגרי ותשבי בשקט! אני ייקח אותך לראות את סיאול.." הוא הסתכל על הכביש והרצין מבטו.
"באמת??" חייכתי חיוך קטן ולאחר מכן מחקתי אותו מפניי "אבל זה אומר…" הסתכלתי עליו בסלידה מבעד למראה.
"יאפ, שאת צריכה להעביר איתי את היום!" הוא חייך אליי בעודו מסתכל עליי מבעד למראה ולאחר מכן חזר להסתכל על הכביש.
הוא התלבש בצורה הזויה. שם כובע צמר על ראשו כשבחוץ היה יחסית חמים ומשקפי שמש שכיסו את עיניו.
"לא אמרת שאתה לא יכול להסתובב סתם כך בחוץ.."
"אני לא, אבל לא יעלו עליי, אל תדאגי!" הוא חייך והמשיך בנסיעה.