המונולוג שלי אלייך .

אני מסתכלת עלייך ישן ולא מבינה מה אתה עושה כאן . איתי .
שוכב לידי במיטה המסריחה שנתנו לי מהצבא , בחדר הקטן והדחוס שלי .
אתה נראה כמו אל יווני שאתה שוכב ככה . על השמיכה הדהוייה בצבע חרא , והראש של מונח על כרית הלבנה המלוכלכת .
השער השחור שלך נותן מסגרת מושלמת לפנים שלך , אתה נראה כמו תמונה .
ולמרות שאני יודעת שאני חייבת ללכת , להשאיר אותך כאן למרות כל מה שהיה בינינו , אני רוצה להישאר .
אני רוצה שהשפתיים שלי יגעו שוב בשפתיים האדומות שלך ,
שהן ירפרפו לאט על הצוואר שלי, אחרי המקלחת , אני רוצה שתמשיך ללחוש לי ככה . לפעמים באוזן , כמה אני יפה .
ואני רוצה להמשיך ולשכב על חזה האבן הזה שלך לעולם . לנצח ..
אבל אסור לי .
אני יודעת את זה , גם אתה יודע .
אז אני לוקחת פתק מהמגירה . תוהה איפה אני אניח אותו . על השידה או המקרר.
איפה תראה אותו הכי טוב .
אני כותבת לך , שלמרות שאני אוהבת אותך , ולמרות שאני יודעת שתעשה בשבילי מתישהו את מה שהבטחת , אני לא יכולה להישאר .
למרות שתמיד חלמתי על מישהו כמוך . גבר אמיתי .
כי אני לא יכולה .
כי אתה בן ארבעים .
ואתה נשוי .
יש לך שני ילדים . תאומים . בגיל של אחותי הקטנה .
ראינו אותם פעם בגן הציבורי , אתה זוכר ?אתה רצית שנברח משם מהר, כדי שלא יראו אותך , אבל הקטנה קלטה אותך . ולא נתנה לנו ללכת .
אפילו שידעתי שבגללה , בגללם אתה לא עוזב אותה כמו שהבטחת לי , לא יכולתי לשנוא אותה
היא הייתה מקסימה . מדהימה . טוב היא הריי הבת שלך לא ? למה אפשר לצפות ?
הלוואי שהיא הייתה שלי , באמת . של שנינו .
אבל היא לא . היא לעולם לא תהיה נכון ?
טוב . אז עכשיו אני מסיימת את המונולוג שלי אלייך . אתה עדיין ישן . בטח תהיה מבולבל שתקום .
אני מכינה לך אתה הקפה שאתה אוהב . שניים סוכר , עם קצת חלב . אולי זה ירגיע אותך .
אני מדביקה את הפתק שכתבתי על אמצע המקרר . ככה שאין מצב לפספס אותו .
אני לובשת את המעיל שלי . נועלת את המגפיים. מוכנה לצאת לגשם השוטף .
שנייה לפני שאני יוצאת אני מדביקה לך נשיקה אחרונה עדינה בפה . נשיקה אחרונה בשבילי . שהיה לי משהו לזכור . נשיקת פרידה .
אני עוצרת את הדמעות , כי אני יודעת שזה יהיה יותר קשה אם אתה תקום עכשיו . אבל כשאני אני יוצאת החוצה , לגשם השוטף , שכל כך מזכיר לי דמעות של אלוהים , אני כבר לא יכולה להתאפק.
אני נשענת על העץ בכניסה חופנת את פניי בידיים . ומנסה . מנסה בכל הכוחות שעדיין נותרו בי
לא להתפרק. רק לא להתפרק .
נועה שלך.