המהרה- הקדמה

יער, גשם, דבר מוזר ממתכת על אורות נתקרב אליי בנסיע. זה הדבר האחרון שאני זוכרת
התעוררתי כבר ב׳מהרה׳ או כך לפחות אנשי המקום קוראים לה, זה לא באמת מהרה, אף אחד חדש שמגיע לא יודע מי הוא או איך הוא הגיע לכאן. במקום הזה, איך אני אתאר אותו, לפי מה שאני רואה זה יער ענק. אבל אף אחד לא יודע , חברתי אנני רואה את המהרה כמדבר וכך רוב האנשים, מעטים האנשים שרואים את ביער אפילו כמעט אין כאלה ,אבל הדבר היחיד שכולם רואים אותו הדבר זה את הצהרה, פה אנחנו גרים , בגלל זה המקום הזה מקרא כך.
שמי ניקי, אני חיה במהרה כ14 שנה, זה כל מה שאני יודעת על עצמי.
מאז שהגעתי אף אחד חדש לא הגיע, אני לא זוכרת כלום מחיי, רק את היער, הגשם והאורות.
אנני נולדה כאן, כל מי שאני מכירה נולד כאן, חוץ מזקן אחד שטוען שהגיע מבחוץ, הוא תיאר את הבלוץ כעולם נפלא. עם בניינים גבוהים, דברים ממתכת אשר הוא קורא להם ׳מכוניות׳ שנוסעים. יש בינינו שמאמינים שבחוץ קיים, ויש כאלה שלא. אני מאמינה שהבחוץ קיים, אני אפילו מאמינה שאני איכשהו הגעתי מהבחוץ.
הזקן כמו שתיארתי אותו לפני כן מצא אותי. הוא היחיד שאני מכירה שרואה את ׳המהרה׳ כיער.
הוא סיפר לי שלפני הרבה שנים כאשר הזקן עוד היה ילד, הוא הכיר אדם אשר ראה את ה׳מהרה׳ כיער, הוא טוען שהאיש הזה ידע משהן, משהן על ה׳מהרה׳ שאחרים לא ידעו, הזקן טוען שהוא יצא, אך את זה אף אחד לא יודע, כי הצהרה אינסופית ואף אחד לא ראה את האיש שכביכול ברח.