המבחן – פאנפיק על הארי סטיילס – פרק שני 12+

הדבר הראשון שעשתה אליס כשהגיעה לביתה זה לשקול אם להתאבד או לרצוח מישהו כדי לכפר על המבוכה, ולהישלח לכלא, לגן עדן או לגיהינום.
"היי אחות," נער בן 19, גדול בשנתיים ממני, פתח את הדלת חלקית. שיערו היה שחור ופרוע ועיניו היו כחולות כאלה, עיצבנו את אליס יותר מתמיד כשהבינה שניסה להפנט אותה עם עיניו כדי שתעשה לו טובה.
"אין לי מצב רוח, גבריאל.” נשפה אליס וטמנה את ראשה בכרית. "עוף מפה. ברצינות.”
"מי מת?” הוא נכנס לחדרה בלי הזמנה וסגר את הדלת החומה. "את צריכה חיבוק, אחות?”
"יש לי שם, גייב,” גלגלה אליס את עיניה בכעס והזדקפה במיטתה. "אני שונאת בנים. אבל זה לא אישי.”
"מי עושה אותך אומללה, שזה לא אני? אני אהרוג אותו,”
אליס גיחכה בראשה. רק זה חסר לה, שאחיה הגדול גבריאל יהרוג את הארי סטיילס וחבריו המדהימים ללהקה, נייל, לואיס, זאין (שלמען האמת, היה די חביב על אליס) וכמובן ליאם.
"מה שחשוב עכשיו, גייב, זה ש-רגע, אתה לא אמור להיות בארוחת ערב עם הבוס הפסיכי והאנורקסי של אבא?”
"הוא הסכים לי להישאר בחדר כל עוד אני לא אשמיע רעש מוזר שיוכיח שאני הומו,” צחק גייב.
ראשית, הוא די הומו. לא גיליתי לאף אחד, אבל…
זה קרה בלילה שהארי והלהקה שלה, "וואו דיירקשן", עשתה מסיבה לכל התלמידים שהגיעו מאירלנד ומאמריקה, ובמקרה הזה אנחנו הגענו מאירלנד (לאבא שלי קוראים שיימוס, יש לו מבטא אירי כבד, לאחי יש מבטא אירי קל וכך גם לי). זה היה רעיון של נייל.
בכל מקרה, השתעממתי. איזה מישהו בשם ג׳ייק פילרטט איתי, די חתיך, ודאגתי שאני לא ניראית טוב. אז עליתי למעלה, להתרענן קצת. שפתחתי את החדר נייל גיליתי מישהו שאני מכירה, ששמו טום, נישק את אחי כנגד הקיר. עמדתי שם עם פה פעור, ואז גייב הבחין בי. הוא לקח אותי מעבר לדלת ועשה לי שיחה.
"אליס, זה לא מה שאת חושבת,” הוא אמר בתוקף. החלטתי שזה לא היה הזמן לבדיחות על חשבונו אז שתקתי ונתנתי לו להמשיך.
"טום נישק אותי… והנשיקה הייתה מעולה, אז זרמתי…”
"גייב, אני לא מעוניינת לשמוע פרטים על נשיקה חד מינית, בסדר?” נשפתי בגיחוך. "תגיע לעניין.”
"תבטיחי לי שאת לא מספרת לאף אחד, אחות. תישבעי.”
"לא להגזים!” אמרתי באיטיות. "ככה אתה מכיר אותי? אם החברים שלך יגלו מה הם יעשו לך…. ” לרגע עלה הרעיון במוחי אך שנייה לאחר מכן דחיתי אותו. "אני לא אומרת כלום, שותקת כבקשתך. אבל…”
"אני אעשה כל דבר.” הוא אמר בתחנונים.
"אתה מספר לאבא. אם קשה לך… אז מספר לו ביחד.”
"תודה, אחות! אני מת עלייך!” הוא חיבק אותי וישר דחיתי אותו.
"עוף ותספר לטום החתיך הזה שמעבר לדלת…” גיגלתי את עיניי. טום הוא פספוס לבחורות. יש לו שיער בלונדיני כהה, כמעט חום, בלורית ועיניים חומות ובהירות כאלה, ועור חלק ו-רגע, על מה אני מדברת?
חה חה, הוא הומו. איזו מטומטמת, אליס.