הלילה …

הלילה, אוי הלילה .. כמה שהלילה קשה, מפחיד וכואב .. אני קמה בבוקר ויש שמש, יוצאים לעבודה, הראש עסוק, הלב לא פנוי למחשבות .. אבל הלילה, הוא משנה הכל, משהו בחושך השחור הזה גורם ללב ולמוח פתאום לקבל חיים משל עצמם, חיים אפורים יותר, עצובים .. כאילו הגיע הרגע שלהם להשמיע את קולם, קולם העמום שבמשך היום, הכביש הסואן והאנשים הרועשים קצת מעלימים אותו.
אני לא אוהבת את הלילה, הוא מכאיב לי .. מעין הצפה, הוא מעלה הכול .. את כל מה שהתחמקת ממנו במהלך היום, את מה שחשבת שהשארת מאחור .. את הכאב החד שלא מרפה, את התמונה שלך בזיכרוני, את התסכול, את תחושת המרירות בגרון .. הלילה גורם לכל הבעיות להראות כמו דוביי ענק לצד הדברים הטובים שיש לנו, פתאום הכל נהפך שחור, ממש כמו הלילה.
קשה לי בלילה, הלילה מזכיר אותך, הלילה מכאיב מאוד.