הלילה האחרון~הקדמה~

הרגשתי את נשימותיה על שפתיי. אובד בכחול התהומי של עינייה. מה שהפריד בנינו היה המחשבה בלבד. שפתיי היו כ׳כ קרובות לשפתיה. הרגע הזה קרה כ׳כ מהר, רגע אחד אנחנו מדברים ושנייה אחרי היא כ׳כ צמודה לגופי. הרגשתי שהיא מחזיקה אותי כדי שלא אתמוטט. זאת הייתה הבקשה האחרונה שלי רגע לפני שאני מת. לא הצלחתי להסדיר את מחשבותיי והכל היה מבולגן בלי קשר אחד לשני. ידה ליטפה את פניי, בדיוק כפי שהייתה נוהגת לעשות תמיד. הרכות של שערה תחת ידי גרמו לי לשכוח שאני מתבונן בה. היא סחפה אותי. הדהימה כל פעם מחדש. מהרגע הזה לא יכולתי להתנתק לא משנה כמה זמן אני אעמוד שם. היא הביטה בי ברכות שלה, כל פעם גיליתי משהו חדש בפניה, משהו חדש בכל התנהגותה, משהו חדש בה. ליטפתי את לחייה בעזרת אגודלי כאשר ידי אוחזת לצד צווארה. היא העבירה את ידה בשערי וגלשה איתה במורד גבי. מעולם לא אמרתי לה אבל נראה שידעה, היא ידעה עד כמה מגע כף ידה על גבי גרם לי לחייך בתוכי. בתור ילד יכולתי להירדם ככה אם היו מעבירים יד על גבי או על ידי. עצמתי את עיני והיא המשיכה לעבור על גבי. אהבתי אותה כ׳כ, היא תמיד נראתה קטנה, נשארה בצעירותה לנצח. להחזיק אותה היה כמו להחזיק גור קטנטן, תמיד מצאתי בחיבוקה נחמה, ובנשיקתה אהבה. היא הייתה האהבה הראשונה שלי, אהבתי אותה כ׳כ שהרגשתי שהיא גורמת לי להתנהג כמו ילד קטן רק מלחייך אליי. בזכותה אני עוד חיי.