הליכה קצרה

אני הולכת והולכת ולא בטוחה על מה אני חושבת. הן זורמות ממך אליו, וממנו אליך. אני לא מבינה איך זה עובד, הרגליים ממשיכות ללכת אבל הראש רוצה להיות במקום אחר.
מסתובבת בתחושה שאתה שם, מחכה לראות אותי ואני רוצה לראות אותך. כואב לי, אני ממשיכה ללכת אני לא עוצרת. הרגליים לא חושבת הן רק הולכות. מי חושב? לא אני, בוודאות.
להרוס הכל? להפסיק? לחזור אחורה? לא זה אסור. אני צריכה להמשיך ללכת לא להסתובב אבל אני חייבת.
החיים שלי הם שם לא פה, רק הלב שלי נשאר איתך בקצה השני של העולם. אני מסתובבת, מתבאסת, יודעת שזה הסוף. יש שינויי כיוון שאין אפשר להתחרט עליהם, יש דברים שלא ניתן לשנות.
המוח מבין, הלב פחות. ממשיכה ללכת.. אבל לאן? איפה הסוף?
ההתחלה?
הסוף.