הלוואי נאהב כל החיים

כל מה שהיא רצתה זה להיות גבר
היא אהבה אותה
היא הייתה מוכנה לעשות הכל בשבילה
אבל היא לא הבינה.

ליטל רצתה מאז ומתמיד להיות בן
ולאחר שהגיע לפנימייה היא גם התאהבה בדיאנה
היא אהבה אותה כל כך
את ריח התפוח מהשיער שלה
את הקול היפה שלה, בכל טקס שדיאנה שרה ליטל דאגה להיות מקדימה כדי לראות אותה,
מרחוק ליטל יכלה לזהות את קולה של דיאנה,
היא אהבה לחבק אותה,
היא רצתה אותה,
היא אהבה אותה.
עברו להם השנים ושתיהן הגיעו לצבא
ליטל תמיד אמרה שהיא רוצה משהו קרבי שיהיה אקשן
ודיאנה, בשבילה העיקר לסיים את השירות הצבאי.
הן הגיעו לאותה יחידה
ועבר הזמן וליטל הפכה למ"פ.
יום אחד כולם הוקפצו לשטח
היה זה תחילת המלחמה
מלחמת לבנון
ליטל ודיאנה לחמו בא
ומצד לבנון האש לא פסקה
כולם היו צריכים לתחבא
כולם רצו וליטל דאגה שכולם יגיעו למקום בטוח
אבל דיאנה נפלה בדרך ולא היה לה שום סיכוי להספיק
ליטל לא חשבה לרגע ורצה לכיוונה, קפצה עליה והגנה על דיאנה בגופה
כל החיילים ירו ולא הפסיקו
הם דאגו להסיח את דעתם של הצבא הלבנוני
אך ליטל כבר הייתה על האדמה מלא בדם
חמישה כדורים פגעו בה
והיא הביטה בדיאנה מחייכת אליה ושמחה שהיא לא נפגעה
דיאנה בוכה ולא מבינה למה
מדוע רצה להגן עליה
ומדוע מחייכת עכשיו
דיאנה לא יכלה לעצור את הבכי אבל עדיין הצליחה להוציא מפיה "למה?"
ליטל כבר הייתה כמעט מחוסרת הכרה אבל ענתה לה "הכל כתוב שם"
דיאנה לא הבינה ושאלה "איפה?"
ליטל שלחה יד לכיס והביאה לדיאנה פתק
דיאנה פתחה את הפתק ובוא היה כתוב
'אהבתי אותך עוד בילדותינו ותמיד אוהב אותך, את האחת שלי'
דיאנה החלה שוב לבכות והרימה את מבטה אל ליטל
כוח צבאי נוסף הגיע ופינו את ליטל וטיפלו בה
דיאנה הייתה חסרת מילים.
כאשר כל היחידה סיימה את פעולתה
דיאנה רצה לבדוק לשלומה של ליטל
גבר יצא מהאמבולנס הצבאי
הסתכל על דיאנה במבט עצוב וחיבק אותה
"עשינו כל מה שיכולנו אבל היא איבדה יותר מידי דם, היא אמיצה"
דיאנה לא יכלה להפסיק לבכות ורצה אליה וראתה אותה שם חסרת רוח חיים
חיבקה אותה ונשקה לשפתיה
"גם את האחת שלי" דיאנה אמרה בקול חלוש
ומאותו היום בכל לילה ולילה פוגשת דיאנה את ליטל בתוך חלום
לפעמים רע לפעמים טוב
ושם בחלום הן ממשיכות להיות חברות