הלהבה ששורפת הכל | 1(אביוש)

כשאני מסתכל על הטופס הזה אני לא מוצא את עצמי .
אני טובע בבלגן פסיכוטי שאף אחד לא מבין. בין רצון לאנוכיות.
אני מסתכל על הפקידה, שנייה אחת לפניי שאני עומד ישר על הרגליים ושולף סיגריה מהקופסא שתקועה לי עמוק בכיס.
אני יוצא דרך הדלת, שהזכוכית שלה מכוסה בפוסטרים לעידוד הצבא האמריקאי. אני מתיישב על שפת המדרכה.
"פאק" אני מסנן כשאני מגלה שהמצית שלי נעלמה. בטח נפלה בדרך לפה. חיים זבל.
אני מסתכל סביב, ובסוף לוקח אש מאיזה הומלס מסכן שמצא מצית ממועדון חשפנות קרוב בפח. All the single ladies,
אחלה מועדון חשפנות.
אני שואף פנימה את העשן ונותן לאש לכלות לי את הנשמה בצורה הכי אידיוטית שיכולה להיות.
אני משתעל קצת, זורק את הסיגריה, דורך עליה ומזנק על האופנוע. רבע שעה ואני בדיוק איפה שרציתי להיות.
אני עולה במדרגות בצעדים די כבדים, משחיל את המפתחות לחריץ של דלת הדירה המצומצמת שלי וזורק אותן על הספה. אני מסתכל על המרפסת, שהכניסה אליה פתוחה לרווחה.
אני רואה אותה, וחיוך קל מתעקל על שפתיי. הקוץ בתחת עם הרגליים למדה להשתמש במפתחות. יפה יפה. אני מצקצק בלשון ומתקדם אל המרפסת. אני נכנס, אבל היא כבר שקועה במקום אחר.
אני מפנה את המבט שלה אליי, ונושך את השפה התחתונה שלה בתשוקה שובבית. מתגרה בה, כמו שרק אני יכול.
היא מחייכת. אח, קוץ בתחת שלי.