הלב מתעקש עלייך – פרק 62
הסתובבתי.."נועם??" חדר ההלבשה היה שקט. ' את הוזה ילדה.. הוזה..' חשבתי בליבי. הסתובבתי חזרה לכיור להוריד את שאריות הדם.. הסתכלתי שוב במראה, הפנים שלי נראו נקיות.. לא היו סימנים לדם.. "אמילי.." שמעתי קול קורא לי. הסתובבתי והבטתי בחדר. "אמילי.." שוב פעם.. "אוקי.. מי זה?" שאלתי.. את מי? אין לי מושג… "זה אני.." ענה הקול. "זה ממש עוזר לי" אמרתי והסתובבתי חזרה. שטפתי פעם אחרונה את הפנים שלי והתקדמתי לכיוון הדלת. "אמילי תקשיבי.."
"אני אקשיב כשאני אדע מי מדבר איתי.. ואם תגיד זה אני עוד פעם אני לא אקשיב לך בכלל"
"אמילי!" הקול צעק והדהד בחדר ההלבשה, הדלת נטרקה לי מול הפנים.. הייתי כלואה.
"מי אתה?!" צעקתי… ניסיתי לא לתת לפחד להשתלט עליי. הרגשתי מגע בכתף, קפצתי אחורה והסתובבתי. "למה אתה לא עונה כשקוראים לך?" שאלתי את נועם ודמעות הציפו אותי.
"למה את חייבת להתחצף?" הוא שאל אותי.
" כי אתה לא עונה.. מה אתה צריך?" שאלתי.. ניסיתי לא לבכות.
"לבדוק שאת בסדר.. הכדור הזה פגע די חזק באף שלך.."
"אבל.. כפי שאתה רואה.. אני עדיין חיה..אז.."
"אל תצחקי על זה אפילו.. עם השדה הזו לכי תדעי עוד כמה זמן תשרדי פה" הוא אמר והרצין.
"היי.. אתה מגן עליי.. ג'ייק מגן עליי.."
"כמה הוא ואני יכולים להגן עלייך? כמה? אל תשכחי ששנינו לא תמידיים.. אני לא יודע כמה זמן אני אוכל להישאר פה ואת יודעת את זה.. וג'ייק..מספיק שמישהו יגלה שהוא שד או שמישהו ינסה איזה כישוף מפגר שיעלים אותו ואז מה? מי יגן עלייך? איזה בן אנוש יגן עלייך מפני שדה כועסת וחזקה פי הרבה ממני ומג'ייק? מי!?" נועם קטע אותי והתעצבן.. אף פעם לא ראיתי אותו כועס ככה.. הוא צעק עליי.. נועם אף פעם לא צעק עליי.. לא זוכרת איך אבל הייתי בפינת החדר,על הרצפה, עם דמעות על הפנים שלי וידיים מעל הראש. "אמי..אמ… אני מצטער.. לא התכוונתי"
"נועם… "אמרתי בקול חלוש "תלך..בבקשה…תלך.. אתה מפחיד אותי כרגע.."
"אמי.." הוא ניסה לומר אבל קטעתי אותו "לא..תלך….תלך עד שאני אגיד לך לחזור" לא הרמתי את מבטי אליו.. לא הייתי מסוגלת..
היה שקט בחדר ההלבשה, שמעתי את הרעש של הבנות מתקרבות מרחוק.. ניגבתי את הדמעות ושטפתי שוב את הפנים. הסתובבתי לכיוון הדלת שהייתה פתוחה.. קייט רצה לעברי "אמילי אני ממש מצטערת..באמת באמת.. אני לא התכוונתי.." היא חיבקה אותי.
"זה בסדר…קצת דם מהאף עוד לא הרג אף אחד.. " השתחררתי מהחיבוק שלה והלכתי לכיוון הכיתה.
' רק שתדעי אמילי.. אחיך צדק בכל מילה… להגן עלייך מפני כדור הם לא יכלו.. אז מפני?'
תגובות (0)