הלב מתעקש עלייך -פרק 60

"מה הסיבה לאיחור שלך גברת אמילי?" הוא שאל אותי בקול מלגלג.
'מממ אתה יודע ראיתי שדה שנעצה בי עיניים אז נעצתי בה עיניים בחזרה כי העיניים שלה היו כאלה מהפנטות!!! והן היו סגולות.. משהו מדהים.. הוא גם הולך להאמין לזה..' חשבתי לעצמי..
"למה את מחכה!? לכבוד ראש הממשלה?!" הוא נעשה אדום והרים טיפה את קולו.
"לא פשוט.. אני קמתי מאוחר כי.. אני.. אממ.. קמתי מאוחר.. אין לי תירוץ טוב.." הודיתי והרכנתי את ראשי.
"אמרת את האמת.. זה כבר טוב. לכי למקומך" הוא אמר והסתובב ללוח. 'איייי את משקרת לחבר הכי טוב שלך אבל לא למורה שלך?! כל הכבוד אמילי.. כל הכבוד!!'.
'ג'ולי צאי לי מהמוח.. אני לא יכולה להגיד לאיתי שאני רואה שדה… וזה שקר לבן.. קטן כזה..'
'אני אוהבת אותך אמילי.. והיינו יכולות להיות חברות טובות אם לא היית מתעסקת עם ג'ייק..'
'אבל אני כן.. אז בעיה שלך.. אני לא שונאת אותך.. אם לא היית רוצה להרוג אותי או לפגוע בי..' אמרתי לה והשתרר שקט בראש שלי. שאר היום עבר די בשקט, עד לשיעור ספורט…
"משחקים היום כדורשת לכבוד אליפות הכדורשת הבין עירונית שתתקיים בעוד חודשיים וצריך להתאמן.. תתחלקו ל-2 נבחרות.. בעצם ל-3 אתן יותר מדי בנות היום" אמרה שרון המורה לספורט.
"איך 3 קבוצות?" מלמלה קייט.
"הקבוצה המפסידה משחקת נגד הקבוצה ה-3 והקבוצה המנצחת בינהן משחקת עם הקבוצה שניצחה ראשונה." אמרה שרון.. לפעמים אני נשבעת שיש לה שמיעה על טבעית.
הייתי בין הקבוצות הראשונות ששיחקו, בהתחלה המשחק הלך בקצב רגיל.. היה כיף ונחמד עד שפתאום קייט זרקה כדור חזק לעברי. הבטתי לעברה במבט מזועזע וראיתי הבזק של צבע סגול בעיניים הירוקות שלה שכרגע נראו מטורפות לגמרי.. 'את לא….' חשבתי לעצמי וקיוויתי שג'ולי תוכל לשמוע את זה.
'אני כן….' היא ענתה לי וקייט חייכה חיוך רחב. שאר המשחק ניסיתי להתחמק ולתפוס את הכדורים של קייט כמה מהם כמעט פגעו לי בפנים, כמה מהם (למזלי) עפו מעל ראשי וכמה מהם בכלל לא הגיעו לידייה של קייט.. אבל כל אותו הזמן קייטי הביטה לעברי במבט מטורף ומשוגע. 'נו באמת ג'ולי. את לא תהרגי אותי עם כדור בפנים'
'אז מה? זה עדיין יהיה כיף לפגוע בך..' היא אמרה וצחקה צחוק מתגלגל. איבדתי ריכוז לשניה אחת במהלך המשחק וג'ולי לא בזבזה את ההזדמנות וזרקה כדור חזק הישר לפנים שלי.. אני רק זוכרת את המכה שקיבלתי בפנים ואז שתוך שניה החולצה הלבנה של שיעור ספורט הפכה לאדומה מקדימה. היו לי דמעות בעיניים אבל לא נתתי להם לזלוג החוצה.. לא מול ג'ולי..
"אלוהים אמילי אני כ"כ מצטערת!!! אני לא יודעת מה נכנס בי!!" אמרה קייט כשראתה את זרם הדם שירד לי מהאף.. כנראה שג'ולי יצאה ממנה. 'שד נכנס בך קייט.. שד.. יותר נכון שדה' חשבתי לעצמי וחייכתי.. "זה בסדר.. לא עשית את זה בכוונה" אמרתי וניסיתי לעצור את הדימום. "לחדר האחות מיד!" אמרה שרון ופיזרה את ההתקהלות סביבי. לקחתי את התיק שלי ויצאתי החוצה. 'רק שאף אחד לא יראה אותי רק שאף אחד לא יראה אותי רק שאף אחד לא יראה אותי' אמרתי לעצמי.. לא רציתי שיראו את הדם על בגדיי. "אלוהים ישמור אמילי!" שמעתי את הקול של איתי מאחורי גבי. נעצרתי ועצמתי את עיניי.. 'רק שהוא לא יראה את הדם.. רק שיעצור אותי בגלל סיבה אחרת'. "כן?" שאלתי.. לא העזתי להסתובב. "תסתובבי שנייה." הוא אמר "אממ לא.. עדיף שלא.." אמרתי לו והתחלתי ללכת. "אמילי! תסתובבי עכשיו!" הוא ציווה. נשמתי עמוק. ספרתי עד 3 ונרגעתי.
"עדיף שלא איתי.. עדיף שלא" אמרתי לו. 'למה הוא לא יכול לשחרר נו!?' חשבתי לעצמי.
"את רוצה שאני אבוא ממסביב?" הוא שאל.
"לא.. זה בסדר.." עניתי וקיוויתי לטוב.
"הדם על המדרכה.. זה ממך??!" הוא שאל, התקרב אליי ושם יד על כתפי.
'זה הסוף שלי ושל קייט' חשבתי לעצמי…