הלב מתעקש עלייך -פרק 59
"ג'ייק!! "ג'ייק תחזור!! דיי זה לא מצחיק! אני מפחדת!! ג'ייק!!!" צעקתי הכי חזק שיכולתי.. גרוני צרבף דמעות מילאו את עיניי והייתי עצבנית, הסתובבתי סביב עצמי והבטתי לכל הכיוונים.. "ג'ייק.. תחזור בבקשה" לחשתי ונחתתי על ברכיי, דמעות חמות זלגו מעיניי ובכיתי ללא קול…
"תרגעי אמילי.. תרגעי" הרגשתי יד על הכתף שלי , הבטתי בג'ייק עם עיניים מלאות דמעות
"נמאס לי.. אני לא רוצה… נמאס לי ג'ייק" אמרתי לו וחיבקתי אותו. הוא חיבק אותי חזרה ואמר " עכשיו מתחילה הזריחה… בואי נלך לראות אני מצאתי מקום שתאהבי" הוא אמר ותפס לי את היד, הוא משך אותי והתחיל לרוץ.
"ג'ייק.. תאט! אל תשכח שאני לא רוח!!" צעקתי לו תוך כדי ריצה.
"גם אני לא רוח.. אני שד" הוא חייך ועיניו נצצו.
" אתה יודע למה אני התכוונתי!!" אמרתי לו והתנשפתי.
"כמעט הגענו.." הוא נעצר והורה לי לעצום עיניים.. לא רציתי להתווכח אז עצמתי אותן והוא תפס אותי וכעבור שנייה הוא אמר לי לפתוח את העיניים.. פקחתי אותן וראיתי חוף ים מדהים, המים היו צלולים בצבע טורקיז מדהים, החול היה בצבע זהב והיו עצי קוקוס פזורים על החוף.
"וואוו.. אבל הזריחה בא מהצד השני בכלל לא?" אמרתי..
"יש מקומות כמו פה שהזריחה באה מהצד הנכון.. מהצד של הים" הוא ענה והצביע על השמש העולה.
"וואו.. זה פשוט… מדהים.. הייתי נותנת הכל כדי לחיות פה ולהתעורר כל בוקר לזריחה כזאת" לחשתי.
"תמיד אפשר לסדר את זה את יודעת.." הוא לחש בחזרה וחייך. שמתי את הראש שלי על הכתף וחיבקתי אותו. "אני אוהבת אותך" לחשתי לו באוזן. "גם אני אוהב אותך" הוא לחש לי בחזרה ונישק לי את הראש.
ישבנו שם חצי שעה ואז הגיע הזמן לחזור לעיר שלנו, לחיים המשעממים שלנו.. לשגרה.. "בואי.. חוזרים.." הוא אמר ותפס אותי.. עצמתי את העיניים ותוך שנייה היינו בשער של בית הספר.. דקה לפני הצלצול.
"שגרה.." אמרתי לעצמי ונכנסתי לבית הספר.. עברתי במסדרון ובזווית עיניי ראיתי את ג'ולי.. או כך נדמה לי. הייתי מבועתת לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר מלבד העובדה שלא התאמנו מספיק. הסתובבתי.. ראיתי ענן עשן שחור ועיניים סגולות מביטות בי בשנאה.. נעצתי את מבטי בעיניים שלה.. הן היו סגולות, מהפנטות.. מלאות שנאה אבל העיניים הכי יפות שראיתי בחיי, עמדתי שם מהופנטת עד שאיתי נגע לי בכתף.. " היי זומבי.. את בסדר?"
"אעה? מה?" אמרתי והסתובבתי אליו. עדיין הייתי בהשפעת ההפנוט.. אם אפשר לקרוא לזה ככה.
" את עמדת ונעצת מבט בברזייה.. את בסדר?" הוא שאל, עינייו הירוקות היו מלאות דאגה.
"כן אני בסדר פשוט חשבתי על משהו.." עניתי במהירות.
"על..?" הוא שאל.. לא ציפיתי לשאלה הזאת.. אמרתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש.
"על ציור.. של נערה שהיא בעצם שד והיא לא נראת כמו נערה רגילה אלא כמה ענן עשן שחור ויש לה עיניים סגולות בוהקות" עניתי..
"אמרו לך פעם שאת מוזרה?" הוא שאל..
"יותר ממה שנראה לך" עניתי בחיוך ופניתי לכיתה.. 'אני מאחרת.. עוד פעם -_- ' חשבתי לעצמי
'לא יפה לשקר.. בעיקר לא לחבר הכי טוב אמילי.. ' שמעתי את קולה של ג'ולי…' את לא יכולה לשלוט בי לה לה לה לה לה לה לה לה' שרתי לעצמי..ונכנסתי לכיתה.. המורה נעץ בי מבט של שנאה 'עוד אחד' חשבתי לעצמי…
תגובות (4)
מהמןםםםםםם
זה נשמע טוב!!
אני חושבת שאני יתחיל לקרוא את הסיפור מהתחלה…
(:
קראתי עכשיו את כל הסיפור, מההתחלה !
ואני חייבת להגיד שהוא מהממם !!!
לא הפסקתי לקרוא מרב שהיה מתח !
תמשיכיי דחוופ ! <3
אני אשמח עם תקראי את הסיפורים שלי ❤
תודה ^^ אני שמחה שאהבתם