הלב מתעקש עלייך – פרק 52

קפצתי מהמיטה של מישל ונפלתי על הרצפה. "ככה את תסיימי אצלי………על הרצפה" אמרה אוולינה. "אמה…..את בסדר?" אמרה מישל בקול עייף..מאוד עייף.
"כן.. היה לי סיוט ונפלתי מהמיטה.. אופסי.." אמרתי למישל וחזרתי למיטה. מישל נרדמה מיד..לא נראה לי היא אפילו שמעה את התשובה שלי. המשך הלילה היה רגוע.. לא היו חלומות על ג'ייק ולא היו חלומות על אוולינה, לא היו לי חלומות או מחשבות בכלל… ככה אהבתי את הלילות שלי. אבל הבנתי שאם לא חלמות על אף אחד מהם.. זה לא סימן טוב.. אוולינה לא תשחרר אותי בקלות כזאת. והיא לא תנצח את ג'ייק בקלות כזאת… אני מקווה. קמתי מאוחר יחסית ונראתי כמו מסוממת כשיצאתי מהחדר של מישל. "בוקר טוב" סיננתי לעברה.
"בוקר טוב!" אמרה מישל בקול חיובי מידי בשביל בוקר.
"מה שתית על הבוקר?" שאלתי אותה כשהבחנתי שהיא עירנית מידי.
"אני לא שתיתי כלום..את מודעת לזה שעכשיו 5 בערב נכון?"
"אל תדאגי אני אלך לישון מוקדם הלילה אני חייבת להשלים שעות שינה דחוף."
"אבל מה איתי? אני עירנית לגמרי.. "
,"זאת לא בעיה שלי " אמרתי לה וחייכתי חיוך זדוני.
"זאת דווקא כן.."
"למה זאת בעיה שלי שאת עירנית לגמרי?!" שאלתי אותה בקול מופתע.
"כי מישהי סחבה אותי לקנות ספרייט באמצע הלילה ואח"כ לתחנת משטרה…"
"נכון… אבל תראי אותי.. אני מתה מעייפות!!!!! ואני הלכתי איתך לכל מקום!" צעקתי לכיוון המטבח והתיישבתי על הספה… או לפחות ניסיתי.. פספסתי אותה בחצי סנטימטר אבל לא היה לי כוח לקום אז נשארתי על הרצפה.
"אמילי את בסדר?" שאלה מישל כשראתה שאני על הרצפה.
"כן אני בסדר"
"ואת יושבת חצי מתה על הרצפה כי…?"
"כי אני פספסתי את הספה ואין לי כוח לקום אז החלטתי להשאר על הרצפה? תתפלאי זה דווקא נורא נורא נוח…."
"אוי אמה מה נעשה איתך?" שאלה מישל כמו איזה מורה שמדברת לתלמיד הכי כושל בכיתה שלה.
"תשאירי אותי על הרצפה? זה בסדר אני אסתדר.. טוב לי פה…"
"מצחיק.. יאללה בואי נעזור לך לקום." אמרה מישל והושיטה לי את היד.
"אוקי… עד כמה שידוע לי את לבד פה.. מי זה נעזור?"
"אני והמצפון שלי.. יאללה קומי" אמרה מישל ומשכה אותי מהרצפה. קמתי והתיישבתי על הספה… הפעם לא פספסתי אותה, מישל הדליקה את הטלוויזיה והעבירה ערוצים מתוך שיעמום עד שהיא נעצרה באיזה ערוץ שלא הספקתי לקלוט איזה..
"מה את אומרת על טד?" שאלה מישל ובהתה בי.
"אחלה שם לדובי?" שאלתי אותה בחזרה.. לא הבנתי מה היא רוצה ממני.
"לאא נוווו הסרט טד…."
"אעה… אחלה סרט… למה?"
"כי הוא מתחיל עכשיו רוצה לראות?"
"יאללה תפעילי…."
התחלנו לראות את טד.. הייתי צריכה להיות כבר בבית והפלאפון שלי נאבד איפה שהוא במהלך כל הריצות וההליכות וההחרמות שעברנו בלילה… אבל לא נורא.. אני דאגתי להורים שלי כמו מטורפת עכשיו שהם ידאגו קצת.. הסרט נגמר ואני ישבתי כמו מהופנטת…לפחות לפי מה שמישל אמרה.
"אמה?"
"אעה?" עניתי בקול חסר רגש.
"מה יש לך?"
"כלום"
"מה את אומרת על הסרט..?"
"אחלה סרט"
"אוףף נוו אמילי!!"
"מה?" הרגשתי שהפה שלי זז… הקול שלי יוצא.. אבל אני לא שולטת עליו ועל מה שאני אומרת..
"מה קרה לך במהלך הסרט.?"
"לא קרה כלום" שוב הפה שלי זז אבל לא שלטתי עליו.
'חחחחח את רואה כמה קל לי לשלוט עלייך? אף אחד לא יכול לעצור אותי.. אני יכולה להגיד מה שבאלי אני יכולה לעשות מה שבאלי דרך הגוף שלך,דרך הקול שלך.. ואף אחד.. אף אחד לא יחשוב שזאת אני.. או שמישהו השתלט לך על הגוף.. וג'ייק לא יכול לעשות כלום כל עוד אני בגוף שלך..' נשמע קולה של אוולינה בראשי ואז השתחררתי מההפנוט שלה.. מישל נראתה מודאגת ואני הייתי מבוהלת…