הלב מתעקש עלייך -פרק 43

"נועם.. מה אתה מסתיר ממני?"
"מיקי…אני לא יכול.. באמת.. אם אני אגלה זאת תהייה הפעם האחרונה שאי פעם תראי אותי.. אני מצטער מיקי מאוס שלי."
"אבל נועם.."
"בלי אבל.. בואי נצא מפה..יש פה יותר מידי רוחות" אמר והתחיל לצחוק..
אני לא הבנתי מה מצחיק.. הוא מסתיר ממני משהו.. אני בטוחה אבל מה? התקדמנו לכיוון היציאה, היה כבר חשוך,מאוחר,לא היה מי שילווה אותי הביתה.. את ג'ייק ראו ולא התקרבו.. את נועם לא רואים…
"מיקי,על מה את חושבת?"
"על מה אתה מסתיר ממני..למה אתה לא מספר לי איך בגן עדן???"
"כי…אמילי… אני לא יכול לספר לך.."
"למה..למה אתה לא יכול?"
"כי אני…אני לא..לא נמצא שם…"
"מה?! אתה נמצא בגיהנום?"
"לא.. אני נמצא בין לבין.."
"תתחיל להסביר.. איך האח המדהים שלי לא בגן עדן??"
"אני לא רציתי לחשוף אותך לזה.."
"כבר התחלת לחשוף אז תסיים!"
"כשהייתי בן 13 הייתי עם חברים שלי בשכונה.. טיילנו והיה איזה אחד שעיצבן אותנו אז פשוט הם פשוט החליטו להכות אותו… אני לא רציתי אבל הם הכריחו אותי.. ובגלל לחץ חברתי בעטתי בו.. המכה שלי הייתה חזקה אבל לא קטלנית וחבר שלי..בעט בו ודקר אותו עם בקבוק שבור והרג אותו.. בגלל שהייתי שותף למעשה הזה אבל לא אני הרגתי אז אני נמצא בין לבין"
באותו רגע הדמות שבניתי על האח המושלם שלי,התפרקה לי מול הפנים..נועם.. שותף לרצח.. נועם.. היכה בן אדם? נועם.. נועם האח המושלם שלי.. האח הכי טוב והכי יפה והכי חכם שתמיד הגן עליי מהכל.. גם מהמפלצות שהיו אצלי בחדר…הוא רצח בן אדם.. הוא היה שותף לרצח… אח שלי!! שלי!! נועם..
"מיקי?"
"אני..אין..איך..נועם.." התחלתי לגמגם
"אני הסתרתי את זה ממך,מכולם האמת.. בגלל זה אני הייתי כזה מגונן כלפייך"
"נועם.. לחץ חברתי… באמת? נכנעת ללחץ חברתי?"
"אני יודע מיקי,אני יודע.. אני מטומטם ואני תמיד הצטערתי על זה. והיו כמה פעמים שכמעט הלכתי למשטרה לספר אבל איימו שיפגעו בך.. אני לא יכולתי להרשות לעצמי את זה.. אני מצטער אמילי… את היית הדבר הכי חשוב בחיים שלי.."
"למה גיליתי את זה רק עכשיו?"
"את לא היית אמורה לגלות בכלל"
"למה כל מי שחשוב לי או כל מי שאני אוהבת מסתיר ממני סוד.. ולא סוד קטן כזה אלא סוד ממש ממש גדול???"
"כדי להגן עלייך" אמר ג'ייק מאוחריי…