הלב מתעקש עלייך -פרק 39

מילה שאני לא מבינה את הקטע הזה של למדוד חצי חנות ולא לקנות כלום…בדיוק כמו שמישל ורויטל עשו.
חזרתי הביתה בסוף סוף. אימא שלי כבר הייתה בבית "איפה היית?"
"בקולנוע עם רויטל ומישל אימא.."
"אהה אוקי.. בואי תשבי נראה טלווזיה"
"נעעע.. נראה לי אני אעלה למעלה" אמרתי והתקדמתי לכיוון המדרגות. משהו דפק בדלת.
"תפתחי.. את כבר עומדת" אמרה אמא שלי.
חזרתי על צעדיי ופתחתי את הדלת. זר ורדים אדומים ענקי היה שם.
"מה….? לא היית צריך!!"
"אני מצטער על היום" אמר ג'ייק והוריד את הזר.
"ג'יייק!! הייתי סולחת לך בכל מקרה.. עם או בלי הזר הזה"
"אין מה לעשות… כזה אני"
לקחתי את הזר והתיישבתי בנדנדה שבחצר.
"אתה בא?" אמרתי אחרי שהוא נשאר לעמוד מול הדלת כמו מטומטם.
"ג'ייק בוא הבייתה בבקשה" אמרה אימא שלו כשחזרה מקניות וראתה את ג'ייק יושב לידי.
"אבל אימא…"
"בלי אבל.. בוא…"
הוא קם והלך.
נשארתי עוד קצת בחצר.. ובהיתי בזר של הוורדים.. 'עוד פעם הוא מביא לי זר ענקי כזה של ורדים? הבן אדם לא נורמאלי.. זה בטח עולה מלא כסף זר כזה גדול!!'
"אמילי כנסי הביתה כבר מאוחר!!"
"אמא אבל אני פה בחוץ.. בבית…"
"בלי התחכמויות.. הביתתה עכשיו!!"
לקחתי את הורדים ונכנסתי..
"תגידי.. ג'ייק מיליונר או משהו?"
"לא נראה לי.. למה?"
"הוורדים האלה עולים מלא כסף אמה.. וזה כבר זר שני"
"אני אף פעם לא הכרחתי אותו לקנות לי אותם..הוא קונה את זה על דעת עצמו"
"כן..חסר לך אם איי פעם תכריחי אותו לקנות לך משהו.. "
"מקסימום קולה אימא.."
"מקסימום מים.." אמרה אימא שלי והתחילה לצחווק..
"חיחיחיחי.. " צחקתי בלעג ועליתי לחדר.
"אמה.. רואים לך קצת את הכחול.. כדאי שתחדשי את האיפור"
"אני גם ככה הולכת להתקלח ולישון.. אין טעם.."
"וכשאמא תבוא להעיר אותך?"
"אמא לא תבוא.. את תבוא להעיר אותי… כי פתאום יתחשק לך סבבה?"
"אם לא היית הבת שלי…"
"אבל אני כן.." אמרתי,חייכתי ונכנסתי לחדר.
שמתי את הוורדים בעוד אגרטל על השולחן וחלפתי לפיג'מה, נשכבתי במיטה וקיבלתי SMS "נועם עדיין חיי…"