הלב מתעקש עלייך -פרק 30

לא ידעתי למה לצפות.. פחדתי ממה שאני עומדת לראות.
הצצתי מבעד לוילון.. כשהבנתי שמה שאני הולכת לראות לא משהו כזה נורא הסתכלתי לגמרי…
על כל הבית שלו לרוחב התנוסס שלט ענקי שכתוב עליו 'אני אוהבת את אמילי קנלה ואני רוצה שכל העולם ידע'.
'אתה לא בסדר בראש!!!'
'לא אני בסדר…'
'אתה חולה!!!'
'עלייך'
'אתה עושה את זה דווקא יעני?'
'לא.. אני באמת רוצה שכל העולם ידע…'
'בייייייי..לא מכירה אותה בייי'
'ומה עם השומר ראש שלך.?'
'אתה עדיין יכול להיות השומר ראש שלי'
'50 שקל לשעה…'
'זובי! טוב הלכתי לטחון פופקורן ולראות סרט…'
'איזה..?'
'לא יודעת.. מה שיש בטלוויזיה'
'תהני….'
'רוצה גם?'
'כן…. אני אמור לשמור עלייך..'
'בוא..'
'שתי דק' אני שם'
ירדתי למטבח והכנסתי את הפופקורן למיקרוגל.. הוא עדיין לא סיים את ה-3 דק' האלה וג'ייק כבר דפק בדלת… נכון שזה מעבר לרחוב אבל להתלבש ו.. בעצם הוא רק צריך להתלבש.
"תכנס" אמרתי כשפתחתי את הדלת.
"מי שם?!" שאל אבא שלי מהחדר שלו למעלה.
"השומר ראש שלי!"
"המי שלך!?"
"שומר ראש שלייייי!!"
"איזה שומר ראש?!"
"ג'ייק!"
"אז למה לא אמרת!?"
"אמרתי…"
אבא שלי ירד למטה לחץ לג'ייק את היד ולקח אותו שנייה לפינה..
"אין סודות בחברה!!" צעקתי להם.
"סתמי… זה שיחה בינו לבינו" אמר אבא שלי והתחיל לדבר עם ג'ייק בשקט.
'אוווווווווווו! אני שונאת שעושים לי את זה!!!' חשבתי כשנכנסתי למטבח והוצאתי את הפופקורן מהמיקרוגל.
"אל מה דיברתם?" שאלתי כשג'ייק נכנס לחדר שלי סוף סוף!