הלב מתעקש עלייך -פרק 21

"ג'ייק" אמרתי והדמעות הציפו אותי מחדש.
"מה קרה?!" שאל ג'ייק ומשך אותי לחיקו.
"אבא שלי..הוא לא כ"כ רוצה שנהייה ביחד… ואימא שלי…"
"שמעתי אותם רבים עם ההורים שלי על זה.. אבל ההורים שלי שכנעו אותם שאני לא מפלצת… ואני גם שמעתי על אימא שלך.. אל תדאגי הכל יהיה בסדר.. " הוא חיבק אותי חזק יותר, הדמעות שלי הרטיבו את חולצתו הלבנה. "לאן את הולכת?"
"למישל"
"והתיק?"
"אני יושנת אצלה.. אני לא רוצה לראות את ההורים שלי בזמן הקרוב."
"אל תעשי שטויות אמילי.. תחזרי הביתה."
"אחרי הלילה.."
"לא אמילי! זה רק יחמיר את המצב.. ההורים שלך ידאגו ויכעסו ואנחנו לא רוצים את זה עכשיו נכון?"
"אבל ג'ייק.. אני לא רוצה לחזור לשם.. אבא שלי עצבני עליי,אימא שלי ניראת כמו נורקומנית והיא כל הזמן בוכה על נועם.. אני לא רוצה את זה.. אני לא רוצה לראות את זה."
"את גם לא יכולה לברוח!"
"אני השארתי להם פתק.. אני לא יכולה גם להשאר שם עכשיו!!!"
"אני לא רוצה לריב איתך.. לא עכשיו.. אני גם לא רוצה שתסתבכי בבעיות בגלל כל זה."
"תקשיב ג'ייק.. גם אם אתה היית במצב הזה היית פונה לחבר הכי טוב שלך.. או במקרה שלכם,הבנים, כנראה היית יוצא להשתרלל ולשתות עד שתאבד את ההכרה באיזה חור." התערבה עכשיו מישל.
"יותר מידי סרטים.." סינן ג'ייק.
"תקשיב.. אני מבינה שזאת חברה שלך אבל אם היא רוצה לברוח מהבית לילה אני מעדיפה שהיא תישן אצלי במקום על איזה ספסל ברחוב.. רציני עכשיו ג'ייק. עזוב אותנו… עד מחר לפחות."
"אני לא מוכן שהיא תריב עם ההורים שלה.. כשאת רבה איתם את ישר בורחת מהבית?"
"לא…"
"אז זהו.. עכשיו אמילי אנחנו חוזרים הביתה."
"אני לא רוצה… ג'ייק זאת הבחירה שלי.. אני ארגע ואני אחזור"
"אבל אמילי.."
"לא ג'ייק… אני אחזור מחר בבוקר ונדבר." אמרתי בקול נואש למדי. נישקתי אותו והלכתי עם מישל אליה הביתה.
"אולי ג'ייק צדק?" שאלתי את מישל
"כן.. הוא צדק.. אני לא אומרת שלא.. אבל את ראית את המצב שלך? ברור שעדיף להשאר ולהלבין את הדברים עם ההורים שלך.. אבל במצבך.. אני לא יכולה להכריח אותך להשאר שמה."
הגענו אל מישל, ראיתי את האוטו שלנו חונה שם. "לא..רק לא זה.."