הלב מתעקש עלייך -פרק 17

"אני לא מדברת יותר עם מישל לפני השינה ואני לא רואה דרדסים! זה מוביל לחלומות לא טובים"
הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 12 בצהריים. ירדתי למטה והבית היה ריק. 'איפה הם נעלמו? ביום שבת?' הכנתי לעצמה ארוחת בוקר והדלקתי את הטלוויזיה. ישבתי בפיג'מה שלי כמו הומלסית, סיימתי לאכול ושמתי את הקערה על השולחן ובלי ששמתי לב לאט לאט החלקתי מהספה ובסוף מצאתי את עצמי עם הרגליים על השולחן ואני שוכבת בוהה בתקרה. דפיקה בדלת הקפיצה אותי. פתחתי את הדלת וראיתי את ג'ייק עומד בפתח. מרוב בהלה ומרוב איך שנראתי טרקתי לו את הדלת בפנים ורצתי להחליף בגדים. החלפתי בגדים,סדרתי את השיער ורצתי למטה.. בחיים שלי לא הייתי מוכנה ב-5 דק'… פתחתי את הדלת והוא עדיין עמד שם, איך שהוא ראה אותי הוא התחיל לצחוק כמו משוגע. "מה מצחיק?" שאלתי.. הייתי מבולבלת מהצחוק שלו.
"את החלפת בגדים והסתדרת רק בשבילי?? נו באמת גם אם היית לבושה בשקי זבל זה לא היה מפריע לי"
"אוף נו…..אני לא רוצה שתראה אותי בפיג'מה." 'בעיקר לא ברגע כזה' המחשבה השלימה את המשפט אבל המילים לא נאמרו.
"אני חושב שאת יודעת למה באתי עכשיו….נכון?"
"כן…ויש לי תשובה בשבילך"
"כן?! ו…?" עינוי זהרו.. וזה עיצבן אותי.. הוא כ"כ בטוח בעצמו שאני חייבת להוריד לו את הביטחון הזה.
"ו… תקשיב ג'ייק.." התחלתי בקול שקט ועצוב כזה. "אני מצטערת…שלא עשיתי את זה קודם" אמרתי ונישקתי אותו. פשוט נישקתי אותו,בפתח הדלת של הבית שלי.
"אני גם מצטער שלא עשינו את זה קודם" אמר כשהצליח להשתחרר מאחיזתי והוציא מאחורי גבו זר פרחים, ורדים אדומים ויפים כאלה וורד לבן אחד באמצע. "לא היית צריך!!" אמרתי ובהיתי בוורדים האלה.. הם היו מושלמים. "בשביל החברה שלי… הכי טוב שבעולם" הוא חייך וחשף שיניים לבנות מושלמות.. עוד פעם.
הכנסתי אותו אליי הביתה והתיישבנו על הספה…מחובקים.. פשוט ישבנו ונהנו. הטלווזיה עבדה אבל לא צפינו בה.
"מה אתה אוהב בי?"
"באיזה מובן?"
"מה אתה אוהב בי?"
"אני אוהב את התסרוקת האימו הבלונדיני בהיר שלך,אני אוהב את העיניים הלא מובנות שלך, את השפתיים שלך, את כל העגילים שיש לך באוזניים,את האף הקטן והחמוד שלך, את הגוף שלך קצת פחות…לדעתי את רזה מידי, ואת סגנון הלבוש שלך אבל יותר מהכל אני אהבת את האופי המדהים שלך"
"עיניים לא מובנות?!.. מה לא מובן יש לי עיניים כחולות ירוקות אפורות…מה לא יפות?"
"מאוד יפות.. הכי יפות בעולם"
"ואין לי כ"כ הרבה עגילים!"
"יש לך שלושה עגילים אחד ליד השני ושני הלקסים באוזן אחת ועוד שניים באוזן השנייה… יש לך איזה 7 עגילים!"
"זה לא הרבה"
"ומה את… אוהבת בי?"