הלב אינו נכנע אף פעם לא מרים ידיים פרק 8

נ.מ של שליו

" רק שתדעי שזה מאוד לא אחראי מצדיך " צעקתי על גל בטלפון.
" את כועסת כאילו זה אשמתי שהמנהל השאיר אותי אחרי בית ספר, לכי במקום עם חברה לקניון " אמרה גל מהצד הטלפון השני.
" דווקא היום היית חייבת להבריז ? " שאלתי עצבנית, אנחנו אמורות לקנות שמלה לחתונה של דוד שלנו.
" אני לא הברזתי, בפעם המאה אני אומרת לך שהגענו לא היה אף אחד הלכנו ואז גיליתי שזה היה ילד אחד שעבד עלינו " אמרה גל עצבנית, בסדר הבנתי אותה אבל בכל זאת הייתי עצבנית.
" טוב אווףף אני ילך עם מישהו אחר " אמרתי וניתקתי.
" אני ילך איתך " שמעתי קול מאחורי.
" אתה? " שאלתה שהסתובבתי, ראיתי את הברמן מהחתונה, מה הוא עושה פה?
" כן " אמר.
" מה אתה עושה פה? " שאלתי מופתעת.
" מה שאת עושה, לומד " אמר האדישות.
" טוב " אמרתי.
" אז שנלך ? " שאל.
" לאן? " שאלתי.
" לקניון ידבע " אמר.
" אה ברצינות כאילו ? אתה רוצה לבוא איתי לקניון? " שאלתי נדהמת.
" כן, ככה אני יכיר אותך, לא הספקנו כלום בחתונה " אמר.
" טוב, אבל בתנאי שאתה סוחב את השקיות " אמרתי.
" חחח תחמנית " אמר מחייך.
" רוצה או לא? " אמרתי .
" סבבה, אבל לא אמרת לי עדיין את השם שלך ? " אמר, וואי נכון חחח.
" שליו " אמרתי מחייכת.
" אליאור " אמר.
" כן אני זוכרת " אמרתי.
" חחחח יפה יפה " אמר.
" חח נו יאאלה בוא " אמרתי, יצאנו לכיוון האוטו הלבן שלי .
" זה שלך ? " שאל אליאור בתהדמה.
" כן למה אתה כזה מופתע " שאלתי.
" לא יודע בדרך כלל בנות אוהבת טוסטוס ורוד או איזה מכונית ורודה " אמר, מה אני ילדה קטנה?.
" מה אני נראת לך בת 12 ? " שאלתי קצת כועסת.
" שמעי … " בה להגיד אבל קטעתי אותו.
" ששש אין לי כוח אלייך " אמרתי .
" טוב " אמר ונכנסנו למכונית שאני זאת שנוהגת.
" וואווו תרגעי קצת עם המהירות " אמר אליאור .
" מה אתה פוחד ? " אמרתי בקול תינוקי.
" לקרוא לאמא בשבילך ? " אמרתי וצחקתי.
" מה הקשר, את נוהגת כאילו את במהיר ועצבני " אמר .
" חחחחחח הכי כיף " אמרתי ולחצתי עוד יותר על דוושת הגז, הגענו לקניון שלמים ובריאים.
" נו היה כל כך נורא ? " שאלתי שיצאנו מהאוטו .
" לא מה פתאום רק בדרך חזרה אני נוהג " אמר וגיחכתי

נ.ק מבט של גל

הילה הלכה עם עידן לצד ואני נשארתי עם אלירן לבד.
" מה ? " שאלתי שראיתי שהוא בוהה בי.
" כלום, פשוט כיף לי לראות אנשים שמקבלים את מה שמגיע להם " אמר מחייך.
" שמחה שאתה שמח " אמרתי.
" אני .." הוא בא להגיד אבל התקשרו אליו.
" הלו?, בבית ספר, עכשיו? , טוב טוב אני בא " אמר אלירן לצד השני בטלפון.
" ביי לך תיהני בלצבוע את האולם " אמר אלירן מגכח והלך.
" שונאת אותךךך " צעקתי לעברו, ושמעתי אותו צוחק קצת.

נ.מ של אלירן

" אני .. " באתי להגיד אבל התקשרו.
" איפה אתה לעזעזל ? " שאל המאמן כדורגל כועס, מהצד השני של הטלפון.
" בבית ספר " אמרתי.
" יש לך אימון טוס לפה " אמר המאמן .
" עכשיו? " אמרתי.
" לא אז מחר יאאלה פרינססה תבוא עכשיו או שאתה עף מהקבוצה " אמר כועס.
" טוב טוב אני בא " אמרתי וניתקתי.
" ביי לך תיהני בלצבוע את האולם " אמרתי וגיחכתי קצת והלכתי.
" שונאת אותךךך " שמעתי אותך צועקת, וצחקתי .

נ.מ של הילה

" מה רצית ? " שאלתי את עידן .
" לדבר איתך, אסור? " שאל, מוזר לא אופייני לעידן לדבר איתי סתם כי באלו, זה תמיד כי הוא צריך משהו.
" דבר " אמרתי
" אממ.. אני … אהה.. " אמר מגמגם.
" נו " אמרתי ממהרת אותו, יש לי אולם לצבוע .
" טוב מה את ממהרת חכי זה לא קל " אמר.
" טוב אז שתהיה מוכן להגיד לי אני פה " אמרתי .
" לא צריך, יאאלה הוצאת את החשק כוסעמק , תיהני בלצבוע " אמר עצבני והלך.
" נו מה קרה ? " שאלה גל שחזרתי.
" סתם ילד מטומטם " אמרתי עצבנית, עצבן אותי החרא הזה.
" נו מה הוא אמר לך אבל " שאלה גל מסוקרנת.
" כלום, הוא בא לאומר אבל זירזתי אותו הוא יתעצבן והלך , אמרתי צובעת את הקיר של האולם בלבן.
" אה, איזה ילד יצור, קצת מאיצים בו והוא מתעצבן " אמרה גל מנסה לנחם אותי.
" כן עזבי סתם דפוק, מה איתך ועם אלירן? " שאלתי.
" מה איתי ועם אלירן? " אמרה/ שאלה גל.
" לא קרה כלום שלא הייתי? " שאלתי.
" היה אמור לקראו משהו? " שאלה גל.
" לא יודעת כולה שאלתי " אמרתי.
" לא קרה כלום, הוא סתם ילד בן זונה מעבן שבגללו לא הלכתי עם אחותי לקניון לקנות שמלה " אמרתי עצבנית צובעת את האולם.
" לא נורא חיים שלי בקטנה " אמרה הילה מעודדת וחייכה אלי.
" היי, אתם צריכות עזרה? " אמר ילד בלתי מזוהה מאחורינו .