הלב אינו נכנע אף פעם לא מרים ידיים פרק 16

נ.מ של שליו

קמתי בבוקר שפשפתי את עיני מהלכלוך שנתקע בלילה, התמתחתי אחורה קדימה וקמתי מהמיטה, היה יום שבת הרגישו את זה באוויר שאפתי נשימה עמוקה והוצאתי אחח יום שבת
נכנסתי לאמבטיה עשיתי אירגוני בוקר וירדתי למטה.
" מה זה מה אני מריחה ? " שאלית כשירדתי הרחתי את העוגת שוקולד שגל נהגה לעשות אבל הפסיקה מתי שאמא הלכה.
" בדיוק מה את חושבת " אמרה גל מלוכלכת בשוקולד.
" דיי, את מכינה עוגת שוקולד ? " שאלתי המומה.
" כן, זה שבת היום רציתי שהיה לנו כיף, לפנק ככה את אבא " אמרה גל מחייכת.
" וואי כן בואי נכין לו עוד משהו " אמרתי ושמתי גם סינר.
" למה רשמת מזל טוב על העוגה ? " שאלתי לא מבינה.
" לאבא יש יום הולדת היום " אמרה גל.
" מה ?!?! " אמרתי המוממה, מרב כל הדברים שקרו לי השבוע שכחתי מי זה .
" חחח אל תגידי לי שכחת " אמרה גל .
" למה לא הזכרת לי ? "שאלתי עצבנית טיפה.
" חחחחחחחחח אוי מדאפקר שליו שכחה משהו צריך להנציח את זה " אמרה גל מגחכת.
" זה לא מצחיק גל ! " אמרתי כועסת.
" טוב תרגעי תקני לו מתנה מהאינטרנט וזהו " אמרה גל .
הלכתי למחשב נייד חיפשתי מתנות נוו שום דבר פה לא יפה !
" מצאתייייייייי " צעקתי ברחבי הבית.
" מה ? " אמרה גל.
" זאת ערכה של בושם וג'ל לשיער ודורדוראנט ועוד הרבה " אמרתי מחייכת.
" מעולה תזמיני עכשיו " אמרה גל.
" הינה זה אמור להגיע עוד חמש שעות, מתי אבא בא ? " שאלתי גל.
" באחד עשרה " אמרה.
" טוב יש לנו עוד שמונה שעות " אמרתי.
התחלתי להכין לו את המאכל שהוא הכי אוהב, וופל בלגי.
~ כעבור שמונה שעות ~
סיימנו את כל הדברים להכין קישטנו את הבית שמנו את האוכל במקרר וחיכינו לאבא .
השעה נהייתה כבר מאוחרת, איפה הוא ? .
" בואיייי מהרררר " אמרה גל ומשכה אותי .
" מה את עושה ? לאן ? " אמרתי.
" אבא עשה תאונת דרכים הוא פצוע קשה בואי מהר " שליו ושמה על עצמה מעיל.
הייתי המומה, מה? איך אבא שלי עשה תאונה?, הוא הדבר הכי חשוב לי בחיים פחדתי שיקרה לו משהו נורא.
" שליוווו נוווו " גל צעקה והעירה אותי מהמחשבות שלי
" אני באה " אמרתי לבשתי מעילה ויצאתי.
נ.מ של גל

היינו בדרכינו לבית החולים, נהגתי כמו משוגעת.
שליו בהתה בחלון לא עיקלה עדיין מה שקרה.
היה לי שיחת טלפון היה רשום על המסך אליאור הקוף !
" הלו ? " עניתי .
" גל תגידי הכל בסדר? " שאל אליאור מודאג.
" למה ? " שלאתי.
" שליו לא עונה לי מהבוקר " אמר.
" אה, אבא שלנו עשה תאונה ואנחנו בדרך אליו " אמרתי.
" מה?! איזה בית חולים הוא? אני בא. " אמר אליאור ושמעתי בקולו דאגה.
" בית חולים ישראלוביץ " אמרתי.
" אוקי חמש דקות אני שם " אמר.
הגענו לבית חולים רצנו מהר לקופה.
" סליחה הגיע לכם מישהו בשם אלי צורי ? " שאלתי.
" כן הוא בחדר ניתוח " אמרה האחות.
" מה? למה חדר ניתוח ? מה קרה לו ? " שאלה שליו בהיסטריה.
" מי התם בשבילו ? " שאלה האחות.
" הבנות שלו " אמרתי.
" אוקי, אז ככה מר אלי הגיע אלינו פצוע בראשו, היה לו דירה עמוקה בבטן כרגע הרופאים שלנו עושים כל דבר אפשרי כדי שאבא שלכם ישאר בחיים " אמרה האחות .
" מתי הוא יצא מחדר ניתוח?? " שאלתי.
" זה תלוי באבא שלכם " ארמה האחות.
" כרע אתם יכולות רק להתפלל " הוסיפה.
" תודה " אמרתי.
" בכיף, רק שאלה לי אלייך, איפה אמא שלכם ? " אמרה האחות.
" אמא שלנו כבר לא איתנו חצי שנה " אמרתי במבט עצוב.
" סליחה " אמרה האחות.
" אין על מה " אמרתי.
הרופא יצא מהחדרר