הכרנו במעבר החציה -חלק א'

30.6.2013
יומני היקר,
זה מוזר. כי זאת אני. אני המקובלת, היפה והכי פופולארית שיש בבית ספר.
מוזר לי, כי מכל הבנים שיצאתי אתם משום מה אתו אני לא יכולה לדבר.
למה שבכל פעם שהוא מנסה לדבר איתי אני נהפכת מוזרה ?
אולי בגלל שאני נמסה כשאני רואה את העיני שקד המהממות שלו, או כשהפוני השתני שלו נופל על העיין שלו ?
אני לא אשקר ולא אכחיש אבל אני לא יודעת. מה קורה לי ? אני מאוהבת ? זה די מוזר כי כשיוצא לך השם "הביץ' של הבית ספר" קשה להתאהב.. אבל מי אמר שאני כזאת? אולי רק נכנסתי לדמות….
כנראה שזהו, נגמרה לי ההזדמנות… סיימנו ללמוד בכיתה י'… אולי אני נואשת.. כנראה שכן כי לשבת ולכתוב על הבן הכי יפה שאי פעם יהיה קיים בעולם הזה בבית קפה ולהוסיף שעכשיו יהיו חודשיים שלמים שאני לא אראה אותו.. זה ממש פתטי..
אז כנראה שכן.. נגמרה לי ההזדמנות.

*************
אני סוגרת את היומן, משלמת על החשבון מהקפה שהזמנתי ויוצאת.
את האמת ? אי לי כוח להרבה.. נראה לי שאני חותכת לים.
אני חייבת להירגע, אני שמה אוזניות ונוסעת המהירות אל החוף האהוב עליי…
כיף שבתל- אביב יש חופים יפים, קל להירגע…