הכל קורס.

10/07/2016 868 צפיות אין תגובות

היי אתה, אתה שם שיושב על הספה וחושב למה היא לא שולחת לי הודעה כן כן אתה .
היום עשיתי דבר נורא ואיפה אתה לשמור עלי?
זה שאמור לדאוג לי ככה אמרת לי בפעם הראשונה שהתנשקנו.
איפה אתה? המחלה הזאת הורגת אותי לאט לאט.
היחיד שיודע הכל לפרטי פרטים.
לאט לאט אני מרגישה בעולם כלום ושום דבר, מאבדת את הרצון שלי להישאר פה.
ואתה בשלך כרגיל יושב וכותב כנראה על מה שעברת היום ועל כמה שחסר לך.
שתדע שאתה היחיד שהצליח להחזיר אותי למסלול, ללמד אותי מהי אהבה ובעיקר להיות החבר הכי טוב שלי שאני יודעת שאפשר לסמוך עליו גם אחרי שניפרד.
אמנם נפרדנו ואם נדבר שנייה בכנות אני אספר לך שאני עדיין אוהבת אותך אבל המרחק הזה הורג ומעצים את הגעגוע. ואולי יותר טוב ככה אבל לשנייה אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עלייך .
אם היינו במצב הזה לפני שבוע סביר להניח שאת הנאום הזה היית מקבל בשיחת טלפון ולא בתור משהו כתוב וחסר משמעות.
בעיקרון באיזשהו מקום אתה היחיד שהיה לי בעולם.
אנשים לא רוצים קשר איתי ואני מבינה אותם גם אני לא הייתי רוצה קשר עם עצמי.
אבל איתך זה היה שונה, גם אחרי כל מה שעשיתי נשאר לצידי נשארת שם לחבק ולנשק.
אז עכשיו אחרי שהלכת אני נושמת את החוסר שלך נושמת אותו עד כדי שבא לי להיחנק.
לעלות על אוטובוס ולדפוק לך בדלת נראה לי הדבר הכי נכון כרגע, השאלה אם אתה מוכן לקבל אותי ככה עם התחבושת שעל היד והכדורים שבידי השנייה האם זה ישנה לך?
אם כן תגיד ואשחרר גם ממך, אמשיך להיות לבדי.
אבל שתדע לך שלא חשבתי שבארבע חודשים אני אעבור כזה שינוי.
העצמת את הידע שלי, בזכותך עליתי כיתה .
בזכותך לא עשיתי בעיות .
ואז באותו הרגע ההוא שאמרת לי "אני מצטער אבל אני משתגע אנחנו לא יכולים להמשיך ככה המרחק מהווה מכשול"
משהו במערכות אצלי בגוף קרס באותו רגע. אני זוכרת את זה הייתי באותו שביל שבמשך 11 ימים התהלכתי בו כאילו היה המקום שלנו.
ופשוט נפלתי, זרקתי את הטלפון והתיישבתי על הרצפה.
הייתה שם אחת שישר ניגשה לשאול אם הכל בסדר אך משום מה הנהנתי לחיוב קמתי וחזרתי לשגרה.
חזרתי לשגרה הרבה יותר תוקפנית הייתי מתוסכלת רציתי הביתה אבל אז נזכרתי שאתה בעצם הבית היחיד שהיה לי שבאמת אוהב שבאמת נותן מקום חם.
המכתב הזה מסתיים בתקווה להמשך טוב יותר.
בתקווה שאעבור הכל אפילו את המכשולים איתך.
אגיע אלייך לדירה ואדפוק בדלת רק הפעם ללא תחבושת על היד וכדורים ביד השנייה .
באותה פעם אגיע אלייך עם השוקולד חלב שאתה הכי אוהב,
ובידי השנייה אחזיק את השירים שהכי אהבת הדברים הכי יפים שלך שכתבת, שגרמו לי לבכות .
ואז אשמוט את הדברים מידי וארשה לעצמי לנשק אותך כי אני יודעת שלזה אתה מצפה בעצם .
תמיד שלך, אני.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך