הכל יכול לקרות 2 (החתונה)-פרק 13 (16+)

נ.מ טל
היום היא יום צילומים. יום שאני יכולה להגיד שאני שונאת.
אני עומדת באמצע העולם עם מאפרת זורקת טונה איפור על פרצופי.
היום הצילומים הם בעירום. פאק.
אני סבבה עם גופי,אבל אני ממש לא מרגישה בנעים שהתמונות שלי בעירום יהיו במגזינים הכי גדולים בישראל. אבל אני חושבת שזה חשוב להראות לנשים שזה לא דבר גדול להיות ערומה ולהיות גאה בגופך.
אני לובשת חלוק כחול שעוטף את גופי טוב טוב.
״גמרנו״ המאפרת אומרת והצלם קורא לי לקיר הלבן.
אני צועדת למול המצלמה,לב פועם. חבל שכל מה שאני חושבת עליו זה אליה ולא העבודה שלי.
״מכונה?״ הצלם אומר.
״כן״ אני מורידה את החלוק והפלאש של המצלמה מתחיל.
אחרי כעשרות צילומים ופוזיציאות הצלם מפסיק לצלם.
״טל,חמודה שלי את לא איתי.״ הוא מחייך לי חיוך חם ואמיתי,שלא רואים המון בעבודה הזאת.
״אוי,אני מצטערת! אנסה יותר!״ אני מחזירה לו חיוך והוא חוזר למאוחרי המצלמה.
אחרי ככמה דקות הוא עוד פעם עוצר בפתאומיות.
״טל את נראת לי כמו אישה מבולבלת לא אישה סקסית! את חייבת להיות סקסית! לא שאת לא..אבל רואים שאת חושבת על הילד בבית! תדמייני את עצמך עם מישהו שאת נמשכת אליו..עושה דברים לא נאים..״ הוא מחייך לי חיוך ואני מרגישה את עצמי מסמיקה.
לחשוב על עמרי? אבל למה הפרצוף היחיד שעולה לי בראש נראה לגמרי שונה?
אני יודעת שלצלם אין זמן לבולשיט שלי אז אני מתיישבת על הכיסא שהצטלמתי איתו ומשנה פוזיציה. אני פותחת את רגלי למצלמה ושמה יד באמצע,בכל זאת קצת להשאיר משהו לדמיון.
אני מזיזה את אצבעותי ושמה אותה בתוך פי. אני מחייכת טיפה ונזכרת בנשיקה שלי איתו.
אוי הנשיקה הזאת. לא נראלי הרגשתי כל כך הרבה קסם כבר להמון זמן.
״כן!כן! תמשיכי ככה!״ הצלם צורח,כנראה מרוצה מאוד.
אני ממשיכה לשנות פה ושם פוזיציאות מרוצה מהביטחון העצמי שלי שעולה.
אני נזכרת בנשיקה ומדמיינת שהלכנו טיפה יותר רחוק….
איך שהוא הריח ואיך ששפתיו היו רכות.
״אני לא יודע מי את מדמיינת אבל אני חייב לקבל ממנו חתימה!!״ הצלם צורח ומשמח אותי.
אני קמה מהכיסא ועושה פוזת פרופיל ונשענת על הכיסא.
״מדהים! לא לזוז!״ הוא צורח ואני עוצרת את עצמי מלצחוק.
~~
אני יושבת בחדר קטן יותר עם מראיינת בשם שירה שמאוד חמודה ונחמדה.
״אז אנחנו יודעים שאת מתחתנת בקרוב,רוצה להגיד לנו פרטים?״ היא שואלת בהתרגשות.
הצלם אז מזיז את המצלמה לעברי ומתקרב.
״כן,אני באמת מתחתנת עוד מעט. לא משהו מיוחד.״ אני מחייכת ומחכה לשאלה הבאה.
למדתי שלהיות פרטי זה הדבר הכי חשוב בעבודה הזאת.
״עכשיו על נושא אחר ישנם שמועות על זה שאת בוגדת,ישלך משהו להגיד בנושא?״ המראיינת שואלת ואני לגמרי מופתעת.
היא לא אמרה לי שהיא תשאל אותי שאלה כזאת בכלל ומאיפה בכלל יש את השמועות האילו?!
״אוי,תמיד יש שמועות דביליות,זאת אחת מהן.״ אני מחייכת למצלמה מנסה לא להיראות מוטרדת.
״ישנם תמונות שלך עם גבר אחר,שיער שחור סקסי רצח?״ שירה שואלת אותי מנסה להוציא ממני דברים. אני כבר פחות חושבת שהיא כל כך חמודה. אבל אני יודעת שאני חייבת לענות כי אנחנו עכשיו בלייב ואני לא יכולה לבקש לחתוך דברים מהראיון.
״בעבודה שלי בוחרים להתרכז בדברים האישיים שלי ולא בעבודתי,אפשר להגיד שאני בוגדת עם כל גבר אחר ולצלם תמונה. זה לא אומר כלום אני משוחחת עם המון גברים בחיי ואני לא בוגדת בבעלי.״ אני מצחקקת טיפה ובוהה בשירה מנסה לרמוז לה שתעבור נושא כבר.
״ישנם תמונות טל.״ היא פשוט אוהבת להציק לי הא?!
״את יודעת יש כזה דבר פוטושוף״ אני יודעת שאני כבר לא נשמעת כל כך שמחה,אבל באמת שזה הדבר האחרון שמעניין אותי עכשיו.
״זה די נראה אמיתי..״ איזשהו עוזר רץ ומביא לה תמונה מודפסת. אני מתבוננת בה ורואה תמונה שלי ושל אליה מתנשקים.
פאק!! מי צילם את זה ואיך?! היינו בערך לבד ברחוב!! כן היו אנשים אבל הם לא צילמו או משהו..
אני מהר לוקחת ממנה את התמונה ואומרת
״זה ברור שזה פוטושוף.״ אני צוחקת צחוק מזויף.
״את מכירה את הגבר היפה הזה?״ שירה מתחקרת אותי.
״לא! זה בטח סתם איזשהו גבר מהרחוב שעשו לו פוטושוף איתי! זה קורה כל הזמן יאללה צחוקים.״ אני צוחקת.
״המון אנשים שמו לב שהוא נראה מאוד דומה לתומר,האם יש קשר בינהם?״ אם היא תמשך לתחקר אותי ככה אני הולכת להפציץ לה את הפרצוף. העולם לא יודע על מה שקרה לי עם אליה.
המעריצים שלי חושבים שעמרי הוא אביו הביולוגי ואני הולכת להשאיר את זה ככה.
״אוי זה פשוט סתם! תומר קיבל את הגנים של סבא שלי שהיה כהה מאוד את מבינה״ אני כבר מרגישה את הזיעה בגבי. סימן של לחץ.
״טוב נראלי שנגמור פה,תודה על זמנך!״ שירה נראת מאושרת מהתגובות שהיא קיבלה ממני.
מצחיק שלא הייתה לה אפילו שאלה אחת על הצילומים שלי היום או על עבודתי כדוגמנית.
אני קמה מכיסאי ולוחצת את ידה.
הצלם מפסיק לצלם ואני שומרת את עצמי מלצאת עליה.
אין לי כוח עכשיו לעוד בעיות.
אני יוצאת מהחדר הקטן ורואה שהצלם רץ אלי.
״טל! יש כאן כמה תמונות מהצילומים שאני חושב שיהיו במגזין..את מוזמנת לבחור איזה אחת את רוצה שתהיה על הדף הראשי!״ הוא מוסר את התמונות לידי.
״אוי תודה אלירן היה נעים לעבוד איתך!״ אני מנשקת לו את הלכי ויוצאת מהאולם.
~~
אני יושבת בחדר מדרגות של הבניין שלי מתעסקת בתמונותי.
אני תמיד חייבת להיות במקום שקט וקטן כדי להחליט על דברים כאילו והבית שלי אל בטוח לא שקט.
השיער שלי אסוף בגולגול מבולגן כרגיל ואני סורקת את הדפים.
״פאק מזה.״ אני שומעת את אליה. אפילו לא שמתי לב על הצל שלו מעלי.
אני קופצת אחורה בשוק והתמונות נופלות לריצפה.
אני רואה איך שהוא מתבונן בהם עם עיניים פעורות הוא מהר שם יד מקדימה.
״באתי להגיד צהריים טובים״ הוא אומר עדיין בוהה בתמונות.